Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 31

העתק מפנקס הקהל רומא: בס״דא) עמ״יי■) עש״ו. אנכי בדרך נחני ה׳ העיר הזאת רומא יע״א בשליחותייהו דרבנן קרישי עה״ק חברון ודו. 'ואנכי חזון הרבתי האנשים האלה שלמים מבחר עצמים בחכמה בתבונה ובדעת ידיעתם מכרעת אוהבי התורה ולומדיה מחזיקים בה ותומכיה רודפי צדק מחוקי כל בדק עיר ואם בישראל ואולם דאעקא זאת לפוקא אשר מקדם קדמתא היתה העיר הזאת משובחת והיא כפורחת יושבת בשבת תחכמונים שערים המצויינים בהלכה מערכה מול מערכה מפקי שמעתתא אליבא דהילכתא והיו לאחדים ידידים נחמדים אוהבים זה את זה וקרא זה אל זה בואו אחי בואו ריעי נחמדים מזהב והנאהבים חברים מקשיבים בשבת אחים גם יחד דהקב״ה תבע ביקיריהו ומשתבח בהו מארייהו עם זו יצרתי לי בני בכורי ישראל והיום הזה נסעו מזה ויחנו ברפידים עולים ויורדים בסלע המחלוקת־ ויפרדו איש מעל אחיו מזה אחד ומזה אחד מוציא מצה ומריבה בעבודה זו תפלה דברים העומדים ברומו של עולם זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כל חד לפום חורפיה וכל אות ואות דומות וסמוכות אהדדי כגון רוממו צללו גללו הללו. וכן ברכו ושבחא דאתי ממילא מר סבר לאמרם בשוא לבד כמנהג מנחת שי כמ״ש בריש לך לך עי״ש ומר סבר לאומרם בניקוד חטף פתח כמקצת ספרים המדקדקים וכדומה כמה תיבות אלפים ורבבות: ומע׳ הת״ח אשר הם מלמדי תשב״רג) חלוקים זה מזה זראש הסיבה היתה בגלל הדבר הזה כי כן באו ספרים חדשים לבקרים חומשים ומחזורים קרוב לעשרים שנה דפוס ליוורנו יעייא וכדומה והאות הראשון משני האותות האלה הדומות וסמוכות כולם מנוקדים בשוא לבד ודין נרמא נבער כאש המחלוקת בין החכמים מלמדים ושלוחי צבור ובין דא לדא היא שקשה מכה של פרידה כי אין בעון חלק לבם ויהי ריב בין אנשים ויבער ביעקב כאש להבת שלהבת קטטא ומריבה ע״כ מוציא פי ה׳ במאמר קדישין וכל הראוי לאישים איכא דמתני לה הכי בנקודות הקצ״ף ונותן טעם לדבריו וזה יורד אחריו להתפלל ונותן אמתלא א) בסעיתא דשמיא. ב) עזרי מעם י׳ עושה שמים וארץ. ג) תינוקות של בית רבן.