Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 33

כגון נקדישך ונעריצך חי העולמים הא ודאי לעיכובא ולא יהיה להם רשות לשנות כלל וכמ״ש הספר י^ר אוזן סי׳ ירד ושם כתוב לאחר נקדישןד ונעריצך דוקא וכל המשנה אינו אלא תועה באופן כל זה נעשה ונגמר בהסכמת כולם ראשי וטובי העיר הע״י והמעמד הי״ו ובעצה אחת עלתה הסכמתם הכי כאמור וכמדובר להשקיט המריבה ולהבת המחלוקת ומה גם לתקן גדר וסייג שלא יוכל שום נ״ש קטון או גדול לשנות איזה שנוים אחרים כנז׳ למעלה והכל בחומר וחמק ככל הסכמות אשר נעשו מימי יהושע בן נון דלא להשנייא עוד כל ימי עולם עד כי יבא שילה ומע׳ הת״ח הי״ו אשר פה העירה קבלו עליהם לאשר ולקיים הסכמה הזאת בם״ד: ואחרי שנכתב ונחתם בספר בהסכמת כולם כדנא כתבא די רשים פתגמא שלחו עלוהי רישרן סמיכין עלוהי ה״ה שרי הנצבים על שער בת רבים לכל העדה כולם קדושים פרנסי וגבאי אשר בחמשה בתי כנסיות של פה העיר תהלה מתא מחסיא רומא יע״א ויצבא מלתא כי בו בפרק ארבע בתי כנסיות סברו וקבלו עלוהי ספיר גורתם וינהגו וילכו לדרוש בתורת ה׳ תמימה תורה נביאים וכתובים ופסוקים שלמים כמנהג מנחת שי כולם בשוא לבד. ולא עברו ימים מועטים הותרה הרצועה ונעשו כשתי כתות שתים מצד אחד ושלשה מצד אחר וחור ונעור לכל דבר המחלוקת כבראשונה וזה יצא ראשונה העבירו השליח צבור מלשרת בקדש כי רצה לומר כמנהג מנחת שי וכתקנת הקהל הסכמתי ראשי וטובי העירה והמעמד הי״ו: ובכן מינו אחרים תחתיהם נריעים בערכם בתנאי וע״מ שיאמר כרצונם ונתפרדה החבילה וארעא חלחולי מחלחלא כי ידוע הוא כי אין דבר טוב יוצא מן המחלוקת והוא בין אחים יפריא ויתיצבו מלכי ארץ הלא המה הרבנים כוללי תהלות ישראל הרב שבעיר טריאסטי יע״א והרב שבעיר טורינו יע״א ומעיר ליוורנו יע״א לדרוש את שלום העיר ולא יהיה חילק ופירוד הלבבות ומנייהו מלכי מינהו רבנן דפקיע שמייהו התחננו ובקשו לשלום אין קץ ולהתחזק בלבבכם שלם כי תקנה זאת לא יזוז ממקומה אשר היא מוקפת חומה להשקיט המריבה ולהבת המחלוקת והתענגו על רוב שלום: ואני בבואי פה העירה שמעתי ותרגז בטני קול המונה של רומי אשר המה מלינים לאוקמי נירפא וקטגריא ביניהם מי נדחה מפני מי המעוט הוא אם רב ולא שמיע להו מנהג רוב העולם ממזרח וממערב הכל ברוח לאהבת הניצוח וצר לי מאד ולבי בוער כאש בצער הגבוה יחדו ירננו מרננא אבתרייהו אנב אורחייהו ואני בעוניי בהשקפה ראשונה אז אמרתי כגון דא ודאי אין רוח חכמים נוחה הימנו אי בעית אימא קרא הכי נאה ויאה לקבל באהבה דברי חברות ותורה אחת ומשפט אחד יהיה לכולנו כמנהג רוב העולם וכמעט רוב העולם נחוש מנחשתן באשנרת לישן הם יודו