Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 273

273 III f. 24 b f.) zählt auch, wie wir sonst bei keinem Autor gefunden haben, unter die Vorzüge des Stammes Juda, dass sein Oberhaupt zuerst in’s. Meer gestiegen (נש‘» לבני 1(יהוד׳ נחשון בן עט, הוא נכנס תחל׳ בים), aber er erklärt יבא שלח anders: עד שייבא דוד בנו שיקבל המלכות und das עד soll gerade bei ihm die Folgezeit nicht aussclüiessen. (Of. IE. u. A.; s. auch Baur 260, A. 100 u. vgl. Geiger in H. B. IV, 130, worüber w. mehr.) Dagegen finden wir sachlich genau dieselbe Erklärung später im Nizz. d. R. Lippm. aus Mühlhausen (1410)*): מאותה ברכה ואילך היי שבט ד׳ des Jak. b. Buben gegolten, s. Ozar nechmad 1. c u. Graetz, Gesch. VII 488 f. — Es ist uns somit nicht bekannt, dass Jos. Kimcki christlicherseits einen liter. Gegner gefunden. 3) Nach Mech. בשלח c. 5: קפץ נחש׳ בן עמיג׳ ובסל לים (ושבטו אחריו לתוך גלי הים). ‘) Schon etwas früher die Erklärung bei Schemtob b. Isaak ibn Schaprut 1880 אבן בחן Ms. 59b d. Sem.-Bibl. II, 11 f. 67 a): עוד נראה לפרש לפי שטת המשלש, והוא שבבא המשיח תפסוק השררה מיהוד׳; וטעמו: שלא תפסק המעלה משבט יהוד׳; לעולם יהי׳ לראש כמו שפ,/ עד יהי׳ מלך משוח מישראל והוא שאול שנמשח בשמן המשחה ונקרא משיח ד׳ דב׳ ויא׳ אליהם עד 1) שאז קבל השררה שאול ונעלה מבית יהוד׳. S. 12,5) ד, בכם ועד משיחו וג׳ וזה כפתור ופרח! Hier möchten wir auch aufmerksam machen auf einen interessanten, gewissermassen messianisch ־ rationellen exegetischen Versuch. Wie bereits ob. erwähnt, haben die Christen für die mess. Auslegung* sich auf das Targ. Onk. berufen, das den Juden sacrosanct sein sollte u. von dessen Erklärung man nicht abweichen dürfe. Das konnte u. wollte man öjlidischerseits nicht ganz bestreiten. Man nahm aber doch mit Vorliebe zur hist. Deutung seine Zuflucht; daher ein Ausgleich zwischen messian. u. rationeller Erklärung, wie wir sie bei (s. S. 80 A. 8) Moseh Kohen de Tordesillas עזר האמונה Ms. 91 t. 5b) vom Jahre 1375 finden: ולפי שידעתי שתחלוק עלי על ענין תרגום פסוק זה שאינו כפי מה שאמרתי (er erklärte rationell: Es wird die Herrschaft erst mit Dav. eintreten)שהרי כת׳: עד דייתי משיח׳ וליה ישתמעון עממיא, נובל לומר: לא יסור שבט גדולה מיהוד׳ עד שיבא דוד . . תמיד יהוד׳ בגדולה . . עד שיבא משיח שהוא דוד המלך שנמשח בשמן המשחה ומנין שנקרא דוד המלך משיח? דב׳: ועשה חסד למשיחו לדוד . . . . . . . (Ps. 132,17) לדוד ערכתי נר למשיחי (II. S. 22, 51 Ps. 18, 51) וכ׳ ומט שכתוב ער דייתי משיחא, עד ועד בכלל . . . Aelmlich auch אבן בחן עוד יש לפרש אונקלום . . . שלא תסור המעלה . . לשבט יהוד . . . עד: ויבא המשיח והוא דוד שנקרא משיח אלהים . . . Ein anderes recht triftiges