Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 189

189 Diese Auslegung des כי עד כי wenn, gehörte zu den unter ß) oben p. 181 ff. angeführten Midraschim, die die ganze Prophetie auf die Messiaszeit beziehen; sie findet sich auch im ms. des Bereschit-Rabbati bei Epstein p. 14; doch s. noch weiter. tf) ib. UI, 16, 1 p. 842 s. 0. S. 182 unter 2. «) ib. ID, 16; 22 p. 854 s. 0. S. 181 A. 8.1) Den Uebergang von traditioneller, alleg. -agad. zu rationeller Auslegung bildet neben Raschi d) Tobia b. Elieser (aus Worms oder Mainz; s. Graetz, Gesch. VI, 172; doch nach den neueren Forschungen Buber’sin der Einl. zu seiner Ausgabe des ל״ט, Wilna 1884, p. 20 f. aus Kastoria in Südbulgarien, um’s Jahr 1100). Sein Werk, die Pessikta Sutt. od. Midi-, Lek. tob, wurde bereits oben erwähnt. Während die Auslegung ש* לו bei ihm vermuthen Hesse, dass er schon die La. שילה gehabt, spricht dagegen folgende messianol. Deutung, die wir ausser dem oben Angeführten noch bei ihm finden: :ע״א: שלה •(*(V, 28,57) עכי״ש: עד כי יבא בנו כטו וכשליתה 1335,) זה שא׳ הכת׳: אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ג׳ מאוח וליה רמזו יעקב אבינו בברכתו: אלף [ו]הוא הכלל, והפרט;(Dan. 12,12 ,1335 (V, 31,18) הוא שליה; וכן רמזו מיד: ואנכי הסתר אסתיר כי א׳ דאסתיר טפל כי הסחירה עיקר וכא דניאל ופי׳: אשרי המחכה וכוי; והם עידן עידונין ופלג עידן מועד מועדים וחצי, מספר(י)ם יהיו יהי׳ .1) ג׳ שנים ומחצה שבהם יהיו ימי הצרה וממנה יושע; אכל) *) In שיטה חדשה לב" ר (ed. Ven. 49 a) wird noch eine kleine alleg. Spielerei angegeben, die etwas unklar an unseren Vers sich anlehnt. Juda als 4. geboren, 4=ד der 4. Buchstabe dieses Namens; ein Messias, der Sonne vergleichbar, die am 4. Tage geschaffen; 4 aus Juda’s Stamm wurden errettet: Dan., Chan., Misch, und As.; u. wie in דוד das ף Anfang u. Ende des Wortes, so ist Judah der Bestand vom Anfang bis zum Ende gesichert, denn es heisst; ״Es wird nicht weichen etc.“ (?); vergl. Jalk. § 159, ל״ט ed. Buber p. 234. — Gelegentlich sei auch angeführt die Zahlencombination aus ס׳ הפליאה (ed. Przemysl 1883, f. 24 b): יהוד׳ עולה ל׳ ואם תמלא לבדד הוא ע״ ד זהו ליש״ט ע״ר כי״ש. *) Leitet also von שליה ab u. las י^לח wie wir ob. beiT. J.b.U. bemerkt; s. Reifmann im ב״ת IV, 217 und oben S. 15 A. 2.