Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 164

164 Gen. 44, 14 zu Füssen fiel (cf. Bam. r. c. 13: יהוד׳ שהשפיל עצמו לפני יוסף), zu erblicken, wenig befriedigen. 2. Es heisst ferner Ber. r. ib: ליש׳־מ: זו סנהדרין שהיא מכה ורודה, ו מ מ" ר: אלו שני סופרי הדיינים שהיו עומדים לפניהם אהד מימין ואחד משמאל. עכי״ש: נמנו ואמרו הלל משל מ; א״ר ״ .לוי מגלת יוהסים מצאו בירושלים וכתוב בה: הלל מדודNicht wird weichen die Herrschaft (der Herrscher st ab) v. J.a: Das bedeudet das Synhedrion,1) das geisselt und züchtigt (mit dem Stabe); und ״Gesetzschreiber von s. Füssen“: Das sind die beiden Gerichtsschreiber, die vor ihnen (den Synhedrial-Mitgliedern) standen, der eine rechts and der andere links (M. Synh. 36 b).2 * * * * * 8) Wir übersetzten nicht den letzten Passus, weil sein Sinn uns unklar blieb. Die Commentatoren (רד״ל) schlagen vor, hier die Baraitha: אלו בני בניו של הלל einzuschieben; das genügt aber noch nicht. Wir meinen, dass עד כי יבא שלה überhaupt nicht als Stichwort gelten kann, sondern etwa, wenn man nicht vorzieht נמנו ואמרו als selbständig anzusehen, zu lesen ist: ד״ א ומח׳ מבין רנל׳: אלו בני בניו של הלל;2) נמנו ואמרו(וגמרו?) והלל משל מי? א״ר לוי ובו. 1ו Da das Synhedrion in Jerusalem im Stammesgebiete Judas sich befand, nicht etwa weil die Mitglieder des Synh. alle aus Juda gewesen wären. Calv. meinte: 70 Synh. quos ex genere regio delectos fuisse ex historiis constat (!?). Ein Midrasch lautet allerdings Ber. r. 98,15: חכלילי עינים . . . רובן של סנהדרין משל יהוד׳ היו 2) Besser würde hier das Folgende passen: וג׳ שורות ת״ח יושב י ן לפניה, da מחקק immer mit ״Gesetzeskundiger“ (ספרא in anderem, übertragenem Sinne) wiedergegeben wurde u. die Gesetzeslehrer zu Füssen des Synh. auf niederen Bänken oder auf der Erde sassen. (Raschi z. St.) Oder מבין רגל׳ו (s. 0. S. 22, A. 2) wäre מחקק von seinem Gebiet; nicht wie קומץ מנחה des Moseh Frankfurt in מ״ג Amst. 1724: דרך השרים לקחת יועצים שאינם מבני עמם/ אבל מחקקי יהוד׳ יהיו מבין רגל׳ ומשבטו. 8) Nach der Tradition sollte Hillel so wie Rabbi nur mütterlicher־ seits von Juda abstammen (j. Jveth. 35 a, Xilaj. 32 b u. Ber. r. 33,3) cf. Juch. ed. Wisch, p. 57 u 62; bei den Exilarchen dagegen nahm man einen Stammbaum von David her in männlicher Linie fort־ gepflanzt an. — Das נמנו ואמרו oder נמנו וגמרו hat, wenn man der