Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 160

160 בא (אדא) [על שם] למען יאריך1) ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב מה כתיב בתריה: לא יהי׳ לכד״נים הלוים;(V, 17ישראל2) (20 ל [V, 18, 1 .[כל שבט לוי חלק וגו׳ ״Könige aus priesterliohcm Geschlcchle dürfen nicht gesalbt werden, denn es heisst: ״Nicht darf von Juda das Scepter weichen“. Im baby'l. Talmud findet sich weder diese Halacha, noch eine derartige Anwendung unseres Verses (s. Anm. 2). Zum Schlüsse sei hier noch eine Baraitha erwähnt (Sifre 66§ ראה; Toss. Seb. f. c. 13; Seb. 110a; jer. Meg. 72d und b. Meg. 10a), in der R. Jeliuda (sowie die Schule R. IsmaeTs) המנוחה V, 12, 9 als שלה erklär(,. Dachte man da bei שלה vielleicht an״!frieden und Ruhe“?-״ Rasch i, Pentateuch-Commentar /.St. sagt kurz: המנוחה זו שלה; doch s. w. m. nachzutragen sind (cf. סה״ד ed. Wisch. 1876, II, 112). Statt aller Varianten, die da für diesen Namen Vorkommen, ist ענת ודני י א zu lesen, was, wie wir aus einer Notiz Jacob Bernays’ erfahren, dieser als Anthedonius aulfasst. Die Stadt 3Av&ydwv in Palästina s. hei A. Neuhauer, La Geographie du Talmud p. 273. Jerusch, ed. Lehmann liest consequent ענתותיא, ebenso bei dem Namen des ר׳ חנינא (cf. Mebo hajerusch, f. 87b s. v. ר״ח ענתוניי׳), was dann etwa von dem Stadtnamen ענתות abzuleiten wäre. Neben der verstümmelten La. עינת דירייה siehe auch: עינתודיא u. עינחידים in ד״ס VIII, .ל״ה י) Abudarrham (1514 ,ס׳ תש׳ חנוכה, f. 53d) führt wol an, dass die Hasinonäer unrechtmässig die Königswürde sich zugeeignet, da sie Priester waren, begründet es aber mit den beiden letzten Versen, V, 17, 20-18, 1. 2) Dieser Vers wird in Babli Keritli. 5 b u. Horaj. 11b als Stiitzverö für eine andere Halacha verwendet: א׳ מר: אין מושחין מלך בן מלך מנלן א״ר אב״י רב׳ למען יאריך ונו׳ ירושה היא לכם. Letztere Vorschrift wird aber im Jer. anders belegt, Schek. 49 c, Sot 22 c: מלך בן מלך אין טעון משיחה מ״ט : קום משחהו כי זה הוא/ זה טעון משיח׳ ואין בנו טעון משיח׳, und durch diesen Vers wird wieder im Babli (Hör. 11b, Ker. 5b eine Halacha gestützt, die im Jer. nicht vorkömmt: א׳ מר מלכי בית דוד משוחין; מלכי ישראל אין משוחין מנלן, א׳ יבא א׳ קרא קום משחהו כי זה הוא/ זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה. In dieser Halacha ist viell. die jerus. אין מושחין כהנ׳ מלב׳ mit eingeschlossen, wenn מלכי ישראל nicht allein auf den 1. Tempel bezogen wird, son- (lern allgemein Könige aus nichtdavid. Hause bedeuten soll.