Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 54

54 Joseph Sambari in seiner Chronik1 2 3) schildert Isac's Verdienste mit folgenden Worten: הנגיד ר יצחק הכהן אשר נמצא אתו ספר כפתור ופרחי) והוא יצא למלחמת חובה ויסמוך את ידיו על עוסקי התורה והשגיח עליהם השגחה לטובה להחזיק בימינם קטון וגדול שם הוא בין ת״ח עני בין עשיר שהם פטורים מלתת טסים וארגוניות וכמא חלוצי צבא יצאו אחריו והיו בעוזריו הלא המה שלומי אמוני ישראל המאירים לארץ ולדרים עליה רבני ארץ ישראל ומצרים ורבני קושטנדינה ונפטר בא״י זלה״ה. Im Jahre 1527 muss er bereits todt gewesen sein; denn bei Levi b. Chabib (No. 95 der Responsen) berichtet aus jener Zeit Natan שלאל als Mitvormund des Abraham, Sohnes des in Rede stehenden Nagid, über die Forderungen, die an sein Mündel gestellt werden. Gelegentlich seien hier mehrere Mitglieder aus der Familie Solal (שלאל) erwähnt: David ha Cohen Solal in Tenes (׳23(תנס) bei Simon Duran.8) Abraham ha Cohen שולאל u. שלאל, den Duran seinen Schüler nennt, erst in Majorca, dann in Honein.4 5) Auch Salomo Duran richtet an ihn nach Honein seinen Bescheid. 6 *) Träger dieses Familiennamens waren vorzüglich in Tlemsan ansässig. Aus dem Jahre 1415 wird uns Saadia Hacohen Solal genannt,6) der dort als Rabbiner aufgenommen wurde. Ihm folgte 1750 sein Sohn Natan, der sich durch seine Kritik des Textes des biblischen Targums, namentlich durch seine Zusätze und die Varianten des jerusalemischen Targums zum Pentateuch, unsterblich gemacht’ hat. Dieses grosse Werk ist 1457 in Tlemsan beendigt worden.6) ג) Abgedruckt bei Neubauer סדר החכמים וקורות הימים (Oxford 1888) S. 167. а) Vgl. oben S. 63 meinen Hinweis Note 3. 2a) Din=Tenes bei Oran ist zu unterscheiden von 0wn=Tunis. 3) תשבץ H 136, 176, 238, 276, 208. 4) תשבץ I 25; II 67, 142; III, 207. 5) רשב״ש No. 572. б) Nach Revue orientale IH, S. 479. — Sollte diese so wichtige Handschrift noch irgendwo vorhanden sein?