Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1889-01-01 · 1 (1889) · p. Seite 248

246 Einfachen zum Zusammengesetzten, vom Leichten zum Schweren geschritten werde.ו) IV. Auch als Kenner der Geschichte zeigt sich uns Benjamin in seinem Commentare. Mit Genauigkeit, Einfachheit und Klarheit gibt er chronologische Daten und zeigt grosse Vertrautheit mit der Geschichte der baby- Ionischen und persischen Könige.2) Mit den historischen Beziehungen erhält auch zugleich die Geographie eine eingehende Berücksichtigung. 3) V. Er vertheidigt die frommen Könige und Propheten, denen man kraft biblischer Aussprüche unreligiöse Handlungen zumuthen müsste. So z. B. findet der Vers: וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום eine ganz originelle, wrenn auch midraschische Er- ההוא4) klärung. Nach diesem Bibelworte müssten wir annehmen, dass David, Salomo, Jesaja, Jeremia u. n. A. das Laubhüttenfest nicht gefeiert haben. Benjamin führt aus, dass der Vergleich mit Josua keineswegs dies besagen wolle, sondern deute nur an, dass die Verhältnisse unter Esra viel Ähnlichkeit hätten mit denen unter Josua. Beide (5 .Perioden brachten eine Erneuerung der Gesetze zuwege Hierüber spricht sich Benjamin b. Jehuda in der Einleitung des (' אנשי :Mahalach (zu den verschiedenen Ausgg. cfr. 0. Absehn. II) ins מקומינו אשר במדינת רומ״א ובסביבותיה, ואע׳יפ שהם המעט, ב׳ טלאבת ההיקדוק בעיניהם באבן מעמסה, ותהי עליהם למשא, יגעו בלמוד השמו״ת והמלו״ת והפועי׳לים ולא יובלו לדעת תכליתם, ויבלו ימיהם בלי תועלת, וידמו לנער צעיר ימים, אשר שמוהו לפני מלמד חסר דעת ובחסרון. לב המלמד ילמדוהו החלה הספרים קשי הלימוד וההבנה, טרם למדו אותו הקלים, ובזה יפסיד קצת הזמן, ובאשר יסברו, בי הנער משכי,! מחודד, הוא לא ידע רבד על אמתתו, ב׳ אין לו יסוד, והבית הנבנה עלי עפר הארץ מבלי יסוד, במהרה יפול, וליוה ייגעו הנער ומלמדו לריק ולהבל, אמנם המלמד החבם ילמד לנער האותיות, בי הם יסוד הלשון, ואחייב חיבורם, ומשם יפרד והיה לשלשה ראשים, והם השמ׳יות והמלו״ת והפועיילים, באשר אני עתיד לבאר אחר זה, ואחר כך בל הבא לבנות עליו, יבנה, בי חזק הוא, ולא יפול צרור ארצה. -) Cfr. C. M. zu Esra 4,5. 8) Ibid. v. 0: דיניא, מן ךעו מרנחא, ואית דאמרי דיינא מלבות, ואפרסתביא, מן פרם, ארבויא, מן ארך, בבליא, מן בבל, שושנביא מן שושן, דהוא, מן דיהי מרינתא, עלמיא, מן עילם (cfr. Abschn. VI.). Zu Esra 8,15: שנגנזו לפנים מנהר סבטיון 4) Nehemia 8,17. 5) Vgl. C. M. a, a. 0.