Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1889-01-01 · 1 (1889) · p. Seite 195

195 t .vi וקעתה את כפה שתהא חייבל! לשלם את הבשת: m לא תחם עינך מה לא תחם עינך האמור להלן ממון אף לא תחם עינך האמור כאן ממון זו היא הכשת האמורה בתורה. .vm ד״א ושלחה ידו והחזיקה במבשיו כרודף אחר חברו להרגו הכתוב מדבר שמצוה להצילו בנפשו. במבשיו אין לי אלא מבשיו מניין לרבות כל רבר שיש בו סכנת נפשות מה מבושיו מיוחד דבר שיש כי סבנת נפשות והרי הוא בוקצתה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצתה את כפה. .v וקעתה את כפה לפי שהוא אומר ושלחה ידה אין לי אלא שמאל ימין מנין ת״ל וקצתה את בפה. .ix וקצתה את כפה מלמד שאת חייב להצילה בכפה מניין אם אין אתה יכול להציל אותה בכפה הצילה בנפשה ת״ל לא תחם עינך. Wir glauben, der Redactor hat die Stücke I, III, IY, Y der Mechilta des R. Ismael, die übrigen Stücke aber einem Midrasch der Schule R. Akiba’s entnommen. Von den letztem Stücken stehen die meisten in unserem Sifre Deut. 292 u. 293. Der letzte Absatz von Sifre 292 sowie Sifre 293 fassen die Schriftverse anders auf als die vorhergehenden Stellen des Sifre. Es ist demnach im Sifre eine Lücke, welche durch unser Stück VIII,