Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1889-01-01 · 1 (1889) · p. Seite 158

158 Pael: ממנייתיה ,ממניתיה Chag. II 77* m.; Af. מייתיתיה:• ihn zu bringen, Ber. II 5°; impt. בזיתיה mache ihn verächtlich, Pea 115d m.; אייתיתיה lass ihn kommen, Ber. YII llb; Ter. I 41a ob.; 2) Am Yerbum mit Endung (XXVIII): Perf. P e al: מטת — יה es (neutr.) traf ihn, Ber. III 6a; בעתיה ieh habe ihn gefragt, Challa I 57d J); המתיה sie — ihn, Schabb. II 5b m.; חמיתיה (v. חמי) Schek. III 47° ob.; נסתיה sie nahm ihn, Erub. VII 24d ob.; Pa. נסיתיה sie versuchte ihn, Schabb. I 3b u.; מניתיה ich hätte ihn gewählt, Meg. IV 75b m.; Afel: אייתיתיה ich hätte ihn gebracht, Challa II 58°; אנשיתיה du hast es vergessen, Dem. IV 24a; 3) An ו oder p: Perf. Peal: מנוניה sie zählten ihn, Ter. XI2 47d;׳שרוניה;חמוניה sie liessen ihn, Sanh. VI 23c ob.; מחוניה — schlugen — Ter. VIII 46°; Pa. מנוניה wählten, Bikk. III3 65d; Afel: אייתוניה — brachten ihn, Schek. V 48d; impt. ארפוניה lasset ihn, Ber. V 9a; אייתוניה bringet ihn, ib- III 6a; 3. person fern. 1) Am Verbum ohne Endung: Perf. Peal: תניתה er hat sie gelehrt, Jeb.I2°m.; ׳לעיתה,לעתה (v.לעי) er mühte sich mit ihr, Erub. 118d; Pael: קשיתה er hat sie gefragt, Orl. III 63a; Af. אייתיתה — hat sie gebracht; Ethp. אינשתה (richtiger wohl Af. und אנשיתה zu lesen) er vergass sie, Schek. VII 50® u.; impt.: דמינה vergleiche sie, Schabb. I 2b; קשייתה frage nach ihr, M. sch. V 56a; inf. מיתניתה, Schabb. VI 8b ob.; Pael: מטפייתה, Schabb► XVI 15d! u. (danach ist die Parallelst. מטפתה, Joma VIII 45b zu ändern): מדמייתה sie vergleichen, Schabb- I 2°; מייתיתה Kidd. 161b u.; 2) Am Verbum mit Endung: תניתה du — sie, Schebi. I 83b ob.; קשייתה ich habe sie 0 Besser die Lesart der ed. Kr«t. בעיווה, wo das suff. dann als 3. p. fern, aufzufassen ist.