Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1889-01-01 · 1 (1889) · p. Seite 65

65 sich der neuentdeckte Midrasch zu Exodus erweist. Welches Licht dadurch auf die betreffenden Stellen fällt, dafür wollen wir hier nur zwei Beispiele anführen: 1) Hilchot Abadhn 3,2 codificirt Maimoni: אף על פי שהאדון חייב במזונות אשתו ובניו אין לו במעשה ידיהם כלום אלא הרי מעשה האשה ומציאתה לבעלה ובל הזוכה (שזוכה .1) הבעל באשתו זוכה זה א״ע״פי שהוא עבר עברי. Als Quelle dafür giebt schon Kesef Mischne z. St. mit Recht die von Nachmani za Exod. 21,3 citirte Stelle aus der Mech. d. R. Simon an. Nun ist aber in dem Citat Nachmani’s an der betreffenden Stelle nur von dem Erwerbe der Kinder des hebräischen Knechtes (מעשה ידי בניו ובנותיו) aber weder von dem Erwerbe der Frau, noch von etwaigen der Familie auf andere Weise zugefallenen Gütern die Rede. Kesef Mischne (das. s. v. אחד) sieht sich daher bezüglich des ersten Punktes zu folgenden Bemerkungen veranlasst: ורע שא״ע״פ שבבריתא אמרו יכול יהא מעשי בניו ובנותיו של רבו ובו׳ ולא הזכירו מעשה ידי אשתו הוא הדין לאשתו אלא רחדא מנייהו נקט. Im Midrasch Haggadol z. St. heisst es jedoch ausdrücklich: יכול יהא מעשה (* 1אשתו ובניו ובנותיו של רבו. Bezüglich des zweiten in dem Citat Nachmanni’s fehlenden Punktes sucht Kes. Mischne die Entscheidung Maimuni’s durch eine ziemlich gezwungene Ableitung aus b. Kidduschim 22 a zu begründen. Maimuni׳s Quelle war aber der klare Wortlaut der Baraita, wie er uns im Midr. Hag. erhalten ist, die betr. Stelle lautet: יכול ’ י ׳ לא יהא זכאי במציאתה ובירושתה של אשתו ת״ל אם בעל אשה הוא * הרי הוא כבעל מה הבעל זכאי במציאתה ובירישתה י אף זה זכאי במציאתה ובירושתה של אשתו. 2) Hilch. Korb. Pes. 5,6: * * הקטן אין מילת עבדיו מעכבתו מלהמנות על הפסח שנאמר וכל עבד איש להוציא את הקטן. Diese Entscheidung befindet sich in offenbarem Wider- Spruche mit dem Midrasch unsrer Mech. zu der angel) Freilich müsste es dann auch in der Ausführung heissen: .הוא סעשדו ידיו של רבו ואין מעשר. [אשתו ו] בניו ובנותיו של רבו I. 1889, 5