Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1889-01-01 · 1 (1889) · p. Seite 40

40 I n f i מ i t i y. a) Mit Assimilation: 1) u-inf. מיכום schlachten, Schebi. V 36am.;מיסוק (י, Taan. IY 69c m.; מיהות Ber. III 6b; 2) a-inf.: .מיסב, Dem. I 22a, IV 24c; מיתן geben, Dem. VI 25°; מיקש schlagen, Bez. V 63a u.; מיצע hineinstecken, Ter. VIII 43d. b) Ohne Assimilation: 1) u-Inf.: מינפוה blasen, Bez. II g. E. 62b2); 2) a־inf.: מינזף ausschelten, Ter. VIIT!o 46c; מינסב nehmen, Ter. VIII7 46a. Afel: Perfektum: a) אפיל Ter. V 43d; אקיז hat zur Ader gelassen, Ber. II 5a u.; b)אנהר Peah III g. E. 17d; אנצח hat sich erhoben, Ter. VIII 46°; fern.: אקפת sie umgab; אפקת führte heraus;אנהרת leuchtete, Taan. III 66d u.; אפיקית ,אפקית ich habe herausgeführt, Kidd. I 58d, Keth. VI 31a ob.; plural: אנבון haben geschädigt (ob besser als Etpheel aufzufassen?) Abod. sar. II 41d, אפקינן;אקפון wir haben herausgeführt, Jeb. II 3d ob.; impt: fern. sg.: אפקין führe du heraus, Scheb. IX9 39a; pl.: אסבון gebt zur Heirat, bab. m. II 8C m.; infinit.: מקשה schlagen, Bez. V 63a u.; מפקא hinausführen, Sota 117b ob.; היסח הדעת) מסעה) Gedanken abwenden. part. sing.: מקש; מסיק ,מפיק schlagend; מחית hinabführend, Taan. III 66c m.; fern. מנהרה leuchtend; מקזה zur Ader lassend, Chag. II 77d u.; pl. ,מסבין ,מפקין מקשין. Ettafal: אתאפק. 1) T. Ps. 37i4 רטבום zu schlachten. 2) T. Exod. 22“! ’! J. למיגטח־, wo Onk. למיטר, daneben Gen. 37*. 6. J. למעטר. T. Ps. 21 2 3 לטינצי. (Fortsetzung folgt.)