Mannheim
Compact Memory

Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1888-01-01 · 1 (1888) · p. Seite 12

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
Volume
15 (1888)
Issue
1 (1888)
Date
1888-01-01
Page
Seite 12 (sequence 203)
Language
German
Belongs to
journal issue
OCR quality
68% known words query
IRI
…/2572068-2572102-2572103--3269-2575211
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

12 בשביל שלא לפרות ולרבות בנים הרבה ויחחלקו נכסיו וזהו עבירה גוררת עבירה שכופר ההשגחות השי״ח ב״ה ואינו בוטח בה׳ אלרי ישראל ועתידין ליתן את הדין: ושאלת המשכיל א״ב מי שנזדמן לו אשה כי החסיר היה מורה לאדם שרואה ששמות המחותנים או שם החתן והחותן שוים אזי ידע שזה אינה בת זוגו א״ב מה בכך שהיא מיוחסת גם אם תהיה בת מלך כיון שזאת איגה בת זוגו א״ב בוראי שזיווגם לא יעלה יפה וצריך למנוע את עצמו ומי שנתן אלהים חכמה בלבי ירע ששמות בני אדם אינם בדרך מקרה כי אלהים שם שמוח בארץ — ואמר במדרש ובזוהר כמה פעמים א״ת שמוח אלא שמות שהקב״ה הוא המזמין שם כל אדם שיהא נק' דוקא בשם הזה ויש בזה טעמים גפלאים ופלאים ופשיטא בענין הזיווגים יש דברים סתומים ונעלמים וכבוד אלהים הסחר דבר ומה ששאל מפני מה אינו מוזכר זה בגט' ולא בפוסקים לא הבנתי כלל קושיא הזו וכי זה הוא איסור ומיתר ובפוסקים במו בגמרא יש פלוגתא באם אשר. בתרי זימנא הוי חזקה להיות קטלנית או בג׳ והובא זה בפוסקים אבל בפעם הראשון אין שום חשש לא בגט' ולא בשום פוסק ואם יראה הרואה בזוהר בסבא פ׳ משפטים היאך מחמיר שלא לישא אלמנה אפילו בפ״א ופשיטא שלא לישא גרושה ומאריך שם מאד בענין זיווגם ומי שיש לו עינים לראות ירוה את צמאונו במקצת וכל אלה הן רזין דאורייתא וצריך מכסה עתיק ובהדי כבשי דרחטנאלמה לך אין לגו עסק בנסתרות והרוצא לפלפל באלה הדברים אינו אלא מן המתמיהין וסמך לדברי ממם' יבמות סוף פ״א ב״ש מתירין הצרות לאחים וב״ה אוסרין בו' אעפ״י שאלו אוסרין ואלו מחירין לא נמנעו לישא נשים אלו מורעין להם אותם הבאין מהצרות ופורשין מהם. לפום ריהטא הלשון אינו מדוקדק מה שאמר מודיעים להם בו' מה צריכין הם להודיעם כיון שלרירהו הוא היתר גמור וכך היה צריך לומר ששואלין אותם על הבאים מהצרות ופורשין את עצמן אבל לפי ע״ד הגמרא מרמז באם א' מן האוסרין בא לשדך עם המתירין אף שהיה מעולה מן כל המעלות היו הם המחירין מודיעם ופורשין אותם מפני כיון שלהם זו אסור' א״כ בודאי זה אינו זיווגו כן נ״ל ליישב הלשון הגט' בריקרוק אבל באם היא יתומה אז אין קפידא כלל בשם אביה לפי שהשם של המתים הוא רק שם מושאל כי עיקר השם הוא לנשמה ולא לגוף וכעת מי יודע מה שמו והמשכיל יבין. בדבר שאלה הב'... כמה נזהרין לגדלם בבית שיש בנים קטנים וחוששין לסכנה ובאמת בצואוח ר״י החסיר מחמיר לגדל שום דבר

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.