Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1888-01-01 · 1 (1888) · p. Seite 13

13 אפילו להושיב תרנגולת על ביצים ולפי ע״ר הוא שלא יפנה לבו לבטלה בהבלי עולם ובפרט תורים ובני יונה שזיווגם חדיר ואי איפשר להזהר שלא להסתכל בעת שנזקקין וגם הבעל חידושי הלכות כותב בע״י על הגט' זימרא בביתא חרב בביתא ופי' הוא ז״ל אלו בגי אדם המגדלין עופות בביתם לזמר וכל זה הוי טילי רחסידות ואשרי מי שיכול לשמור את עצמו מכל אלה ואין טורי! לרבים, אבל מרה באחרונה בשאלה ששאל אם מותר לשאול מן השד שבקי' לחסירותי' ותמה תמה אקרא בקול גדול אי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו ברור יתום כמונו להיות שואל בעגין זה ומה כחו אם... ורוצה להשתמש בשמות הקדושים כבר הזהיר ע״ז איש האלרי האר׳יי זלה״ה בש״ע להאר״י זל וזה לשונו לשון הזהב שאלו תלמידיו אדונינו מ״ו אם יש רשות להשתמש באיזה שמות הקדושים לא לשום פעולה ח״ו כי אם להשיג חכמות תורתגו הקרושה והשיב הם מלהזכיר הגם שאנחנו בארץ הקדושה ונוהגין בפרישות על כל זה אין לנו אפר פרה עכ״ל וגם כותב שאמר האר״י ז״ל שהיה בידו לתקן ספר רזיאל וספר ברית מנוחה ולא רצה לתקנם לכל ישתמשו בהם בני אדם ומזה נלמד אם הם היו תלמידי האר״י ודרים בארץ הקרושה וכונתם היא לשם שמים להשיג חכמת התורה שזהו עיקר תכלית האדם בזה עולם השכל ועכ״ז גאסר להם ק״ו כן בגו של ק״ו אגחנו הדרים בארצות העמים יכולין לקצץ בנטיעות ובשביל הרפואה רוצה להשתמש ח״ו בשמות הקדושים ואם הראשונים כמלאכים אנו בודאי כחמורים ואם הוא אינו משמש בשמות א״כ הוא מכשף ומעונן ומסר את נפשו לחיצונים ויצא מרזא דמהמנותא והוא כמו מין ואפיקורוס ואסור להפוך בזכותו והוא כמו מסית ומדיח ועיין ברמב״ם בהלכות עכום בפ׳ י״א ובש׳יע יורה רעה סי' קע״ט ושם תמצא משפטו ובתיקוני הזוהר ס״ו אר״ש ווי לון כ״ו ע״ש כל הענין ואם זה השואל מהשד הוא אינו מבני עמינו אם כן הוא זהו פשוט שאסור להתרפאות ממנו כמבואר בי״ד סי' קנ״ה וע״ש ועיין בזוהר פ׳ תזריע ממעשה דר״י ור' חזקיה מש״ע א״ח שם צ״ע גדול ומפני שאג בארעא דחשוכא בעו׳יה שאין הגט' בידם אייאיפשר להאריך בזה הענין אבל דעו לכם נאמנה שבודאי ע״ז גאמר בגט' ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה בוראי שאין הגמרא מדבר מי שלא למד ובקי בדיני שזהו רשע גמור אלא בוראי אפי' מי שקרא הרבה ושנה הרבה ושמש ת״ח הרבה ולא הגיע להוראה לידע איך צריך לנהוג בהוראות וכמעשה רהאי תלמיד במס' שבת שמת בחצי ימיו וזהו לא היה קטלא קניא באגמי כמ״ש ואס׳ כשעה בימי ליבון כמבואר שם