Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1888-01-01 · 1 (1888) · p. Seite 14

14 ובראי אם הדבר הזה ח״ו הגיע לירי במדינותינו שב״ה דברי נשמעים לרבים הייתי יוצא בקול תרועה גדולה להחרים ולנרות לכל עושה אלה בתנא חלף אבל להיות שאני בעו״ה בארץ נכריה ע״ב תחנונים ידבר רש והנני בקצרה גוררת תחינה ובקשה להרחיק מן הכיעור ורומה לו צא תאמר לו ושקץ תשקצנו ובו׳ ואם הצרי אין כו׳ ורופא אין שם אזי יקבל היסורין מאהבה ולהתפלל לשם ושב ורפא לו וטוב לחסות בהשם מבטוח באדם בליעל כזה ולך אמרי לשידא כ״ו. דברי המדבר לכבוד שם שמים שלא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול לסדר ולא תסור מכל הדברים וגו(* לפ״ק היושב בתוחלת ממושכה ומצפה לישועת השם בהרף עין ה״ק אליקים בלא״א ה״ה מוה״רר אשר זעליג יצ״ו מיאמפל שלוחא ררחמנא ודד״א פולין.(** *) דהיינו תקי״ח. **) וד״ד ארצות.