Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1888-01-01 · 1 (1888) · p. Seite 175

Eine geänderte Mischna. 175 Qualität der Halacha aber, wie sie vor jener Reise und nach derselben von R. Akiba gelehrt wurde, sind die Quellen mit einander im Widerspruch. Am sichersten läßt sich die Halaha eruiren aus der Quelle, die in Bamidbar rabba VIII. 7 citirt ist, welche nach richtiger Emendation, die zum Theil bereits von D. Lurje gemacht wurde, folgendermaßen lautet: איש אשר יתן לכהן לו יהיה, (לפי שאמרו משמרת שזכרן רז בכסף זכתה באיל) הרי מי שנתן כסף לכהן ולא הספיק להביא את האיל עד שמת האיש יכול יטול הכסף מכהן ויחזיר ליורשי האיש ת״ל ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה. א״ר אלעזר ב״ר שמעון זו היתה משנת ר׳ עקיבא עד שלא בא מזיפרין משבא מזיפרין אמר (מה לי בין יהויריב נוטל את הכסף בין ידעיה נוטל את הכסף) [לפי שאמרו משמרת שזכתה בכסף זכתה באיל] הרי שנתן כסף ליהויריב ולא הספיק להביא את האיל ער שנכנס ירעיה יכול יטול הכסף מיהויריב ויתן לידעיה (אמר) [אמרת] איש אשר יתן לכהן לו יהיה [מה לי בין יהויריב נוטל את הכסף בין ירעיה נוטל את הכסף]. Wir haben bereits in der Schrift: ״Zur Einleitung in die halachischen Midraschim" S. 62 die Vermuthung ausgesprochen, daß diese Stelle des Rabba aus Sifr« sutta entnommen ist. Der Satz: משמרת שזכתה ככסף זכתה כאיל befindet sich im Sifrö sutta (Jalkut 701 Ende); ferner ist der Ausdruck אמרת anstatt ת״ל nur im S. sutta gebräuchlich. Was im Rabba auf diese Stelle solgt, ist ebenfalls in S. sutta (Jalkut 704) zu finden. Der Grund, daß Jalkut unsere Stelle aus S. sutta nicht ausgenommen, ist in dem Umstande zu suchen, daß unser Sifrs betreffs der Lehre R. Akiba's von S. sutta bedeutend abweicht und Jalkut unfern (den großen) Sifrs ausgenommen hat; vgl. ״Zur Einleitung in die halachischen Midraschim" S. 61. Die Worte der Schrift (Num. 5,10): ״Was Jemand dem Priester giebt, das soll ihm gehören" ivurden von R. Akiba auf das unmittelbar vorhergehende Gesetz über den an den Priester zu erstattenden Raub bezogen. Die Schrift will lehren, Akiba nach seiner Rückkehr aus Sifron gelehrt; allein ohne Zweifel setzt diese voraus, daß er vorher anders gelehrt hatte.