Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Journal
- Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Volume
- 15 (1888)
- Issue
- 1 (1888)
- Date
- 1888-01-01
- Page
- Seite 171 (sequence 173)
- Language
- German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/2572068-2572102-2572103--3239-2575181- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
Das arabische Original. 171 י־אל מוסי בן עכר אללה אלאסראילי אלקרטכי אמתי אלמולא אלאג״ל אראם אללה עזה אן אדבר לה אלתדביר אלמעין עלי כתרה אלגמאע אד דבר אן לה בה גראמה מע מא בצרה אלכאדם מן רקה גסם אלמולא חתי אנה יקרב מן מן(!) אלתחאקה [אלקחאפה •1] ויכן [ובון .p מזאגה מאילא ואלכיר [אלי אלתר .sl קלילא ודבר אראם אללה עזה אנה לא יערף ניגרק •!] מן אחואלה פי אלגמאע שי [א] ואנמא יריר הרא אלתדביר כופא מן קחאפה גסמה וטלבא לאזריאד מן אגל כתרה אלגוארי ובאן ממא אראד (אללה) איצא אראם אללה עזה אלא ידבר [נדבר •)] מן הרא אלחדביר אלא [מא] תגיל עמל בה ותקל אלמשקה פיה פאמתתל אלממלוך וסהם [וסמה] לה וראי באן ילתקט לאדויה ואלאגדיה אלנאפעה פי רלך בחסאב מא יסהל וגררה ויבתר. Das Verhältnis; der hebräischen Uebersetzungen, auf Grund deren sich die zahlreichen Verbesserungen des arg verderbten Originals ergaben, möge die folgende Gegenüberstellung veranschaulichen, in der Serachja's Text rechts erscheint. Die zlveite Uebersetzung ist hier nach den De Rossi gegeben: אמר משה בן עבד האלהים (הישראלי) הקרטובי צוני (צוה) הארון הנכבר יתמיד האל בבורו שאזכור לו ההנהגה העוזרת על רבוי המשגל, בי אחר שיש לו בזה חלשה עם מה שראהו (שבאהו) העבד מדקות גשם האדון ומיעוט בשרו עד שהוא קרוב מן הבחישות והיות מזגו נוטה אל החום מעט מכר לי יגדל בבורו שהוא לא ירצה להרבותהמשגל מענינו [נ״א להניה מעניני המשגל] כלום אמנם ירצה ההנהנה הזאת מפחד מחון גופו ובקשת המשגל מפני רמי העלמות HSS. Steinschneider und אמר משה בן עביר אלה הישראלי הקורטבי. צוה לי ארוני המלך הגדול יתמיד השם הודו שאזכור לו ההנהגה העוזרת על רבוי התשמיש כיון שזכר שיש לו בזה צורך ער שירע העבר מדלת גוף הארון ומיעוט בשרו ער שהוא קרוב מן הדלות והיות מזגו נוטה אל החמימות מעט. וזכר לי הארון שהוא לא יעזוב מענייניו בתשמיש שום דבר. ואמנם ירצה זאת ההנהגה מפחד דלות בשרו ושהוא מבקש התוספת מפני ריבוי העלמות. ורצה האדון שלא נזכיר לו שום דבר אלא מה