Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1888-01-01 · 1 (1888) · p. Seite 164

164 S- H. Margulies. Pakuda's Behandlung dieses Thema's in seinen ״Herzenspflichten" (64. Stern, Wien 1856, p. 67 ff.) Die ganze Erörterung schließt sich eng an die Ausführungen S's an, und in den Worten: וכן הרחיבה לשון הקודש וכל ספרי הנביאים ודם-׳ החסידים במרות הבורא . . . (p. 69 Z. 4), ferner: כי התורה קצרה כבאור ענינה מפני שסמכה בו על השכל (idiä.Z. 19) wird man unschwer eine Umschreibung der bei Jbn Tibbon fehlenden Stelle erkennen. Uebrigens ist die Stelle zum Theil auch iu II paraphrasirt: לכן אמרה בכל ספור ומליצה ׳. Das. Z. 30. Statt בביאורים וענינים hat man nach dem Original richtiger: בביאור הענינים zu lesen. Das. Z. 40. ״ הברחZwang, Nothwendigkeit" enspricht hier nicht dem jg des Originals, welches vielmehr ״Bewältigung, Unterjochung (des Feindes)" bedeutet. Besser übersetzt II: נצחנות. S. 51 Z. 36. Durch Homoioteleuton ist hier nach אמרה eine ganze Zeile ausgefallen, die nach dem Original so zu erganzen ist: כי התורה אמרה [שהבורא לא רבר עם שום אחר בלא אמצעי רק עם משה רבינו לבד וזה אמרה] .... II hat richtig: שהתורה בארה לנו שלא רבר היוצר עם הנביא בלא שליש ותורגמן חוץ ממשה רבינו ע״ה שנאמר . . .. S. 52 Z. 16. Statt des sinnlosen תארי היראה ist hier, wie schon Wolff (a. a. O. p. 706) bemerkt תארי האיכות zu lesen. Das. Z. 37. כשהוא ist natürlich nur ein Druckfehler für כשהוא (-- L>l ^.) S. 54 Z. 7. ־־ בלי שיפגעהו מעשה ולא משוש Ä gljl -L-vlz. Wolfs (a. a. O. p. 707) bemerkt richtig, daß 8. hier sowohl das ״heftige Erfassen" als auch die ״leise Berührung" des Gegenstandes von der Schöpferthätigkeit Gottes ausgeschlossen haben wollte. Für מעשה müsse also — meint Wolff — ursprünglich ein anderes Wort als Gegensatz zu משוש gestanden haben, denn מעשה gäbe hier einen ganz