Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1888-01-01 · 1 (1888) · p. Seite 62

62 3- Hirsch. Worte חני, welches mit זמני und מועדי korrespondiert, nicht wirkliche Opfer, auch nicht freiwillige, zu verstehen seien. Und wenn es in;סדר תפלה עם פירוש מר׳ יעקב מעמד heißt: ומועדי קרש בעולת ראיה נרבה נגר ח״ה שמביאין בו נרדים ונדבות so weist auch hier das Wörtchen נגר darauf hin, daß die eigentliche Bedeutung nicht Opfer sein kann. Als Beleg hierfür diene folgende Stelle im רא״ש zu :מם׳ ראש בשנה פ׳ ר' סי׳ יד כתב ראביה שאלתי את רמתי דיה שחל להיות בשבת אם אומרים למוצאי שבת ותודיענו מפגי שאומרים בו וחגיגת הרגל ור״ה לא חג ולא רגל והשיבוני דאעפ״ב מתפללי; ותודיענו כי היכי דאמרינן במוצאי י״ט בהבדלה בין יום השביעי לששת ימי המעשה דאמרינן סדר הבדלות הוא מונה הבי נמי סדר תקון הוא מונה אבל בתשובו' מר שר שלום כתוב בר״ה היו אומרים בשתי ישיבות בין בתפילה בין בקידושה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום הזברון הזה שהרי כתוב אלה מועדי ד' בריש עגינא ובסוף ענינא וידבר משה את מועדי ד׳ וקאי אכל עניגא פסח ועצרת וראש השנה ויום הכיפורים וסוכות ושמיני עצרת וכולהו איתקש להררי לקרותם מועדי ד' מקראי קדש ובו׳ ובו׳. Diese Entscheidung wäre aber nicht stichhaltig, wenn הגי נרבה, wie Prof. Kämpf meint, die Bedeutung hätte ״Feiertage, ausgezeichnet durch freiwillige Opfergaben", da am Neujahrstage von freiwilligen Opfergaben unmöglich die Rede fein kann. Man vergleiche weiter die Meinung Zemach Durans: אבל להזכיר זמני ששון והגי גרבה שאינו מכלל ההבדלות אלו לא היה ר״ה זמן ששון ורגל ומועד וחג היה ראוי לשנותו ובו׳ (תשובות תשבץ חלק א' סי' קנז), Aus dieser Stelle geht geradezu mit Evidenz hervor, daß. הגי נרבה nicht mit ״Opfer" übersetzt werden kann. Die wahre und richtige Bedeutung dieser Worte findet sich in den חידושי אגרות des מהר״שא zu Berachot 33b. Dieser äußert sich wie folgt:;יש לעיין מאי וחגי נדבה אם ר״ל קרבנות גרבה שמביא׳ בחג הא מסיק במם׳ ביצה דל״כע אין מקריבי; נדרים ונדבות ביו״ט וי״ל דחגי נרבה רמז על יו״ט שני שעושי; בח״ל ממנהג אבותינו דקרי ליה חגי גרבה כיון שאין חייבי; בה מן התורה ומזה יתיישב נמי רקאמר דתקינו ליה בבבל רזה הנוסח וחגי ניבה לא נתקן אלא בבבל ולא בא״י.