Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1888-01-01 · 1 (1888) · p. Seite 5

Kohelet-Kommentar. 5 מחרך ואוקף מא קבלה חרך אלסאכן מנהא איצא פוקפה אלואו באלד געיא דליל עלי תחריד אללאם בעדה וקד יתכת פי בעץ אלמצאחף אלמחררה מע אל־שוא צורה פתח תנביהא עלי תחריכהא ומתל חרא?רבבות נחלי ישמן <7 ,Micha vi) אלתי בתחריך אלמתלין בכלאף ר?בות אפרים(83,16 .Deut) אלמכטובה בגיר תחריך וכדלך חללי בת 3er. 8,23) 1Y8) בכלאף טובים חיו הללי חרב מחללי(Thren. iv, 9) 2TT) והו אלקיאס פי כל מא ישבה דלך. Wir finden diese Regel ziemlich ausführlich besprochen in den Dikduke Hatteamim des Ahron ben Aschers; das betreffende Stück dieses Werkes geht nach den meisten Quellen auf Ben Ascher selbst zurück, und die Identität der von unserem Autor und in den Dikduke angeführten Beispiele Micha 6,7— Deuteron. 33,16, sowie der Umstand, daß wir diese Regel nirgends bei R'Tanchum's Gewährsmännern angeführt finden, dürfte darauf Hinweisen, daß dieser hier direkt Ben Ascher benutzt hat. — Saadia Gaon wird von unserem Autor einigemal angeführt, jedoch fast nur nach Jbn Esra, so daß es zweifelhaft erscheinen könnte, ob R' Tanchum jenen direkt benutzt hat. Jedoch glauben wir auf Grund einer Stelle, wo er Saadia anführt, und über die wir bei keinem von Tanchum's besonderen Gewährsmännern etwas auch nur im Geringsten angedeutet finden, behaupten zu können, daß R' Tanchum Saadia's Schriften direkt gekannt hat. Es betrifft diese Stelle die Definition des Wortes בקר, worüber sich unser Autor zu Ruth 3,13 so äußert?) דליל באן מניר יטלע עמור אלצבח יסמי בקר מע בון אלטלאם בעד באקי ולם ינכשף אלצו ואמא ר' סעדיהו זצ״ל פאסתדל בקול אלנץ ולחי בבקר טרח הישמש אן לא יסמי בקר אלא בער טלוע אלשמס ותרי חרא (Sub. 1x,33) .אלנץ נאקץ רלך Von einer Benutzung der Schriften Menachem ben Seruk's und Dunasch ben Labrat's und der an diese sich anschließenden Litteratur finden wir keine Spur, ebensowenig wie von einer 1) p. 31—32 sub. No. 33; vgl. auch die Amnkg. zu Q. 33. 2) Ms. Poe. 320 fol. 5.