Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1887-01-01 · 1 (1887) · p. Seite 15

15 דבר בלתי מתיקן עכז גם הוא יהיה כפוף להראות סכינו למע' הממונים הגל לכל מראה עיניהם ובזה יעשו סייג לתורה. ויקרא מע' הגאון אל מע' הממונים ראשי הקקיי ויצום ויאמר אליהם: בבקשה מכם היו זהירי' וזריזים לפקח בעין שכלכם הטוב על צרכי חקקי ומוראכם וחתכם יהיה עליהם לשש ולא להשתרר חיו כי אם להדריכם בדרך הישרה והנכונה כי בזה תהיה משכורתכם שלמה ותאריכו ימים על האדמה ובניכם ימלאו מקומכם בקרב ישס1. ועוד הנני מחלה פני מעלתכם שתחזיקו ידי מע׳ ראשי הישיבה ולא תגרעו מלתת להם שכרם הקצוב בכל שנה ושנה מפני למוד הישיבה הנל ונוסף עוד הפרעון שהייתם נותנים לי תחלקוהו ביניהם שור. בשור. כי בזה זכותי לא תמוט וזכרוני לא יסוף מהישיבה כאלו התם קאימנא, ועור הנני מצור. ז* מע׳ שתכף אחרי פטירת׳ תמנו שמש שילך כל עשק להכריז בעיר. ולהודיע כי פנה היום ונטו הצללים למען יוסיפו האנשים והנשים מחול על הקדש ובפרט על בעלי החנויות בשמעם קול הקריאה ותחילו לסלק התריסין ולהציב הדלתות וכמו כן הנשים הכשרות תהיינה זריזות להדליק הנרות, כי בזה יקיים לחן הקבר. ההבטחה שהבטיחן. ואל המעולה כמר דור צבע חלה פניו ויצוהו שיחזק את ברק ישיבתו אשר כוננו ידיו זה שנים מועטים לבלתי יבטלנה עולמית. והשכר שהיה נותן לו צוהר שיחלקהו בין שני הרבנים למען יהיה לו חלק וזכות עמהם כגל ואל ידאג מן ההוצאה כי נאמן הוא בעל מלאכתו שישלם לו שכר פעולתו וישרה ברכתו באסמיו ויהיה משכיל בכל דרכיו וכן יבנה לו ה׳ בית נאמן ואהל בל יצען. ויאמר עוד מע׳ הגאון לכל בני הקקי גם זה אודיע לכם כי פעמים רבות בלכתי בדרך הייתי שומע שיחות בטלות מאותן הנשים הפטפניות העומדות בפרשת דרכים לעשות מלאכתן ובכל שפיים מרעיתן ולא עוד >)א שהיו מקרקרות כקרקור הצפרדעים במצרים בהזכרת שם ^הים, והעבודה שנעשה בשרי חדודין חדורין ועלה במחשבתי לגזור עליהן לבלתי חשבן עוד במעמדן ולסבות ידועות אצלי לא יכולתי להוציא מחשבתי מן הכח הפועל, ועתה כי יראתי פן יקצוף ה^הים על קולן וחבל מעשה ידיהן חיו מעתה ומעכשו הנני גוזר לכל מי שישמע מפיהן הזכרת שש שתכף ומיד יגלה אוזן מע׳ הרב אשר יהיה בימים ההם והוא יגזור עליהן שלא. תוכלנה לישב עוד שם כמנהגן' הקדום ועד אחד יהיה נאמן להעיד לפני מע' החכם