Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1887-01-01 · 1 (1887) · p. Seite 16

16 כבי תרי ואם חיו יהיה מי שיהיה שישמע ולא יגיד ונשא עונו. וכמו כן אני גוזר ומצוה לאותם הבטלנים העומרים בבתי צחוקות לצחוק בקובייאוח ולהשתעשע בקלפים אשד הורגלו תמיד לשאת בחיקם שיהיו זריזים לבלתי שיזכירו שש לבטלה כמנהגם שאוי להם ואוי לנפשוחם ואבוי לאחריתם שלא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשביל לבותם כי בדיבור הזה נזדעזע העולם ואם לא יהיו נזהרים מכאן ולהבא ידעו נאמנה כי יעבור עליהם בום התרעלה, העידותי בהם היום השמים והארן כי אבוד ׳אבדון ויחרה אך ה׳ בהם וישמידם מהר מעל פני האדמה חו, ואם יטו אזגם לשמוע בלימודים לישא וליתן באמונה כמשפט בני ישר^ הכשרים ושלא ירגלו על לשונם וידברו אמת בלבבם ושש לא יזכירו לבטלה כמנהגם, לא יזכרו ולא יפקדו חטאותם, ושמחת עולם תהיה על ראשם ולהרחקת פשעם והקרבת ישעם ישמעו לעצתי וישימו פיתק על דלתי חדרי בתיהם ועליו יהיה כתוב לא תשא את שם ה׳ ^קיך לשוא כי בזה יהיה להם למזכרת ולא יארע תקלה על ידיהם ויצליחו במעשה ידיהם. ויאמר עור הנני מודיע לכם ולכל בני חקקי כי חומר נדרים גדול עונו מנשוא עצמו פרטיו מספר ועונשו מבואר כי חמור הוא וכבר האריכו למעניתם ראשי אלפי יש0> ואילו באתי להאריך גם אני בשום פרט מפרטיהם הייתי מעמיד שררות ראשיכם לכן למען הסיר עיניכם מדמעה ורגליכם מדחי הנני גוזר ומצוה לכל מי שידור נדרים ונדבות שישמור מוצא שפתיו פן יקח משכבו מתחתיו או שיחבלו מעשי ידיו חו ובפרט לאותם שקונים המצות כל השנה ושכבר קנו יפרעום ליד גזבר בהכג בלי איחור, ומי שיעיז פניו לתת כתף סוררת לבלתי נתון לכסף מוצא אחרי שישתדלו בהם מע׳ הגזברים פעם ושתים מעתה ומעכשו הנני גוזר לבעלי בתי כנסיות שלא יניחו להם שיקנו מצות מכאן ולהבא ולא מפני זה יפטרו מפרעון מעתה ומעכשו ראם כן מציגו חוטא נשכר לא אדרבא יכופו אותו בכל בד ובכל משפט לפרוע פרעון כמשפט בני ישר*1 ואם יאחרו מלעשות הפרעון הנני מרשה לבבהב להעבוט עבוטם בערכאות של גוים, וכמו כן הנני מחלה מע׳ הממונים של חקע1) שישתדלו בכל עוז לגבות המסודרים מדי חודש בחדשו כדי להריץ הפרעון ליד מע' הרבנים 1) חברת קובעי עתים, יסדה הרב רנט ביום יו כסליו השצ״ט ועודנה באיתנה, ומד, שנה בשנה ביום הוסרה רב חקקי דורש בה ומשבח לרנט.