Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1887-01-01 · 1 (1887) · p. Seite 14

14 בעונותינו הרבים סעו המה למנוחות ועזבו אותנו לאנחות ונם עינינו רואות וכלות איך הנשארים הולכים ומתמעטים ואין איש שם על לב להחזיק ידי לומדי תורה ^א איש לדרכו פנו איש לבצעו מקצהו והתורה מונחת כקרן זוית וכמעט שנתקיים מאמר חל עתירה תורה ובו' ובפרט עתה בעוה לפי שאזלת יד ואפס עצור ועזוב מהטפל בה כי כלם דלו מאנוש נעו ונשאר בנו עוללות שנים ושלשה תח עומדים על המשמרת והנשארים בחרו להם דרך אחרת זאני זקנתי ושבתי ואתם ידעתם כי זה כמה שנים שהייתי הולך בחוץ על משענת׳ ואור עיני נם אין אתי ולא יכולתי להרביץ חורה כרצוני, על כן המצור■ הזאת אלופי לההזיר העטרה כי בזה זרעכם יירשו ארץ וישבו לעד עליה, והנני מצוה לכם שאחר פטירת׳ תחוייבו להתחיל הישיבה אשר היתד. נהוגה להיעשות בעיר הזאת משנים קדמוניות ואם עד עתה בגורל ענותנותכם כרי שלא להטריחני ללכת אנא ואנא באתם בביתי ובחומות׳, מכאן ולהבא הנני מצור. שהישיבה הזאת תעשה בבית הכנסת, וכמו כן הנני מצוה וגוזר לכל תלמידי ללכת לישיבה הגל ולחדד זה את זה בהלכה כמנהגם הקדום אך בזאת שתהיה כוגתם לשש ולא לקנתר חו, ולא יועיל להם שום התנצלות להסיר מעליהם העול הלז זולתי בהיות להם אונם המונע כגון חולי חיו או שיוכרחו ללכת מעיר אל עיר בסחורתם ולא באופן אחר ואם חיו יעכרו ונתנו כופר נפשם לה/ ויוסף עוד מע' הגאון לרבר אל מע׳ הרבנים ויאמר >)יהם: כבר גלוי ומפורסם למע׳ כמה הררים גדולים תלויים בשחיטה ובפרט בבדיקת הסכין ולעת כזאת הכל שוחטין ונקל בדיקת הסכין בעיניהם, ע’כ למען הרים מכשול מדרך עמנו מעתה ומעכשו הנני גוזר ^יכם ו^ מע' הממונים שקרם שחקברוני תמנו שני יראי ^הים שיהיו בקיאים בדיני שחיטה ובפרט בבדיקת הסכין למען יהיו עיניהם פקוחות ואזניהם פתוחות לראות ולשמוע מי שוחט ויבחינו בעין שכלם בין מי שהוא בקי בבדיקת הסכין למי שאינו בקי למען לא יאכלו נבלות לישר^ חיו ומי שיעיז פניו לבלתי שמוע >)יהם להראות הסכינים לכל מראה עיניהם יכריזו תכף ומיד על ירי שמש הקקי שלא יאכלו משחיטו וכמו כן הנני מצוה שמע׳ הממונים יהיה להם השגחה פרטית על השוחט קבוע היושב בבית המטבחיים כי עיני כל ישסי עליו לאכול משחיטתו ובדיקתו הגם שחזקה שלא יוציא מתחת ירו