Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1887-01-01 · 1 (1887) · p. Seite 18

18 דבר ותיקן •מעיכת נעשה ונשמע ואיש לא ימרה את פיך חיו כי כן מושבעים אנו ועומדים מהר סיני לחשוב רמיזות וקריצות מעכת כפקודים ישרים משמחי לב, אמנם על זה דוה לבנו וחשך משחור תארנו כי לא ידענו מה מצאת בנו עול לצוות עלינו צווי כזה שבשכב •סעכת עם אבותיו החסידים והצדיקים נהיה כלנו חטאים לעבור על מצות עשה דכתיב את ה' »1היך תירא לרבות תח ובפרט לאיש ^הים כמוך י אשרי אור תורתך פרוסה על כל החיים וחכמתך יגידו באיים, ע'כ תיקר נא נפשנו בעיניך לבלתי הכניסנו בעובי הקורה והסר מעלינו הצווי הזה פן נהיה חרפה לשכנינו לעג וקלם לסביבותינו חיו. ויען מע' הגאון ויאמר: תשובתכם הטובה מאד ערבה לי כי ממנה הבנתי כוונתכם הרצויה והעברה כי לא היתד. חידוש אצלי כי ידעתי שאתם רחמנים בני רחמנים וגודל ענותנותיכם כי רבה היא ותהי לי משען ומשענה והענף לא יכזב השורש הטהור והנקי, ויען כי חפצכם כן הוא לא אשיב את פניכם כי אם שתעשו הטוב בעיניכם, ידעתי חכמתכם ובינתכם כי לא רחוקה היא מכם ועתה לא בלבד אענה ואומר סלחתי סלחתי כדברכם, כי אם במרי שיחי אש^ מאתכם סליחה ומחילה וכפרה על אשר צערתי אתכם ואלף ^פים תשואות חן חן אשיב אליכם, וגם אני אקטיר ואגיש לשמכם ולזכרכם תודות ותושבחות, כן יוז) ^ה וינחמכם כאשר נחמתוני בדבריכם. ואם ייטב בעיני מעלתכם אצו לביתי ואסדר לפניכם עניני ואשיב נחלתי ליורשי כרין תורתנו הקרושה, ואעשה צוואת שט עם כל החזוקים האפשריים וההכרחיים ואחזקנה במסמרים שלא ימוטו אותה, וזה למען הרים מכשול.מדרך יורשי כי בלתה ידעתי כי השחת ׳שחיתון אחרי מוחי ויסורו מהר מן הדרך אשר אצור. אותם ואהיה נחשב חיו כמתעתע בעלמא הרין ובעלמא דאתי וממני יצחקו צעירים ויורו בי המורים חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים ויחשבוני לנוטר כרמים. ויקרא >) ר^וף כמוהרר מיס) מורונא ואל הנעלה כמר דוד צבע ויאמר >)יהם ש^ה אחת אני שו*) מאת מע/ נא אל תשיבו אח פני ריקם, ויענו האופים הנל מעכת יגזור אומר ויקם לו ער מקום שכוחותינו הצעירות מגיעות כי לא נסור ממצותיו ימין ושמאל כאשר עשינו מאתמול, ויאמר >)יר.ם מעתה ומעכשו הנני מצור. אתכם אפוטרופוסים' על כל נכסי ותעשו כל אשר אבאר בשטר צוואתי אשר אעשה ולא תפילו דבר ארצה מפרט שבפרטיה יען כי כך עלה במחשבתי שיורשי ישמרו לעשות. ויצו לביתו ויסדר עניניו כחפצו ויעש הכל יפה בעתו