Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1887-01-01 · 1 (1887) · p. Seite 20

20 ובראש אשמורות קמתי ללמד חורה אליכם, למען תבשרו צדק בקהלכם, שולחני ערכתי לפניכם, וכל פרי גחמד למראה וטוב למאכל לא מנעתי מכם כל מעייני תמיד בכם, לראות ולשמוע מה בפיכם, ועתה הנני הולך בדרך כל הארץ, השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם מן הדרך אשר הוריתי אתכם, ויתעבר ה' בי למענכם. ואם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי דעו כי יראת ה' תהיה אוצרותיכם, ושפתי יהיו דובבות תמיד בקבר למענכם, ותפלתי תהיה ערוכה תמיר לפני ה׳ בעדכם ישביע בצחצחוח נפשכם, ותהיו כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. וישאו התלמידים קולם ויבכו בכי גדול ויעצבו מאד ויענו >)יו: אדוננו מעון השואלים מורנו ואלופנו, איש האלהים אב המון גוים, שמענו דברי תוכחותיך הנעימים ומצותיך הישרות, ונקשרם על לוח לבנו ונענדם עטרות לראשנו כל הימים, לבר זאת תהי נחמתנו כעניינו כי אחרי שלמדתנו ארחוח חיים, תברכנו ותתפלל עלינו, וישא ידו עליהם ויברכם ויאמר אליהם : הנני גוזרני עליכם שתלכו לישיבה הגדולה אשר יתחילו. אותה ברח חשון של שנת התיר העל ורעו את גדיותיכם אחרי החכמים לרעות בגנים וללקוט שושנים, ובזה תהיו בטוחים שתלמודכם תתקיים בידכם ויהא מורא שמים עליכם, ומי שאהב שערי ציון ישכין ביניכם אהבה אחוה שלום ורעות שמחה ועלצון, ותהיו כטל חרמון שיורד על הררי ציון. כי שם צוה ה' את הברכה וחיים ער העולם. יללה וקינה על פטירת הגאון מורי ואלופי זצוקל. מי זה אמר ותהי, קינים והגה והי. על ארץ מודונא המהוללה. רבתי בדעות ובחכמה, תשואות מלאה קריה עליזה, איך נהפכו עליה סורי הגפן נכריה, משמחה ליגון ומאורה לאפילה, פנה הודה פנה זיוה והדרה ונגרעה ממנה יתד התקועה, במקום נאמן רר עם k ועם קדושים נאמן נשכר לארץ עמוד הימני אשר עמה נכון עליו, תם זכות אבות באבוד מורה הוראות לכל הקהילות, נשים ימים כלילות על הלקח המאור הגדול לממשלת על כל הארצות, אמרו ל^הים מה נורא מעשך כי יקר בעיניו המותח לחסידיו, £א הניח כמוהו בדורותיו כי כלם תלמידיו ומעשי ידיו, הה ה^וף הנשגב איש ה^הים כישר») גדול שמו שר ונגיד על עמו כמוהרר נתנאל טרבוטו זצוקל, אשר לעת כזאת בישיבה של מעלה משנה גמרא ודינים יחבאו. אהה כי שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם על פטירת נשיא עם >)הי