Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1887-01-01 · 1 (1887) · p. Seite 21

21 אברהם, אשר הונף ואשר הורם, על כי מלחמות תמיד היה נלחם, אהה כי נצחו אראלים את המציקים, ונשבה ארון הגדיים, בעת שספרי חיים וספרי מתים היו פתוחים בשנת קול נתנו בבית ה׳ כיום מועד, ביומא דרינא הוסרה המצנפת והורמה העטרה, ועלה k ה^הים בתרועה, ואנחנו נשארנו בחשכה, כי נדעך נר ישח> אשר היה מאיר לכל יושבי תבל, להביאם להגות בתורה תמימה, ולהסתופף בחצרות t{ נשים אפר תחת פאר, כי לא נוכל לשתות עור מי הבאר מים חיים אשר היה מתה לכל הנמצאים ומעבירם בארחות ימים, על זה דוה לבנו כי נפלה עטרת ראשנו ושוררו מעוזינו פרנסינו, וקברניטנו השם בחיים נפשנו, מי יעלה בהר ה' ויקחהו ^ינו, למען ישוב יחיינו, ומתהומות הארץ ישוב יעלנו, מי יקום במקום קדשו להקים טובתנו הנופלת, אחינו בית יהודא וישר^ עורו מתרדמתכם וכלו בדמעות עיניכם, כי כלם יהיו ספורים, ובנאדוח ^הים יהיו מונחים, על כן במסתרים תבכה נפשנו ונפשכם בבתי בראי ובבתי גואי קול ברמה נהי בכי תמרורים, וכדי בזיון וקצף על פרי עץ הדר כפות תמרים, לו תואר ולו הדר שמשנה לשנה נאדר, איך עלה הכורת עליו, אבינו אבינו רכב ישס1 ופרשיו, ספורח תהלותיו מי ימלל, כו עליו אין גומרים את ההלל, ברון יחד כוכבי בקר ישירו חהלתו, כי מעולם אור הבקר לא מצאו על מטתו, קל כנשר רץ כצבי גבור כארי לקום בראש אשמורות לעבור את בוראו ולהגות בתורתו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, הן בעורו חיים חייתו קדוש יאמר לו, משיב חכמים אחור בפלפולו, ואף אחרי מוחו כתוב לחיים בירושלים העליונה, שם שם לו חק ומשפט ושם בנשיקה יצאה נשמתו, ה' »1היו עמו ותרועת מלך בו, מי לא יבכה, בלב נשבר ונדכה, ויקרע לבבו ואל. בגדיו ויקונן בקול מר, כי נאבד המשכיר לכל בר. אוי לעולם שאבר מנהיגו, אשר היה לכל ישס1 טוב, ומצא חן בעיני כל רואיו, וגם לפני מלכים דבריו היו נשמעים, כי כל ימיו גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב ובמעשים טובים, מי מביא לנו חליפתו ותמורתו אשר פריו יחן בעתו. לכן לאובדים נבכה ולא לאברה, כו היא למנוחה ואנחנו לאנחה, ועליו תהי זאת נחמתנו כי תורתו ומעשיו הטובים יושיבוהו בין נדיבים בבני עלייה שהנם מועטים ויכריזו לפניו פנו מקום לאשר הרביץ תורה בתוך עמיו, ואחרי כי זקן ושב וכהו עיניו ונתייחד שם ה' עליו, וקנה שלמותיו בעסק תורתו שבעה שבועות תספרו לו כי כן נגזר עליו לשבת במטחו, ובשביעית קדש נעשה לה׳ ונתמלא שנתו וכהרף עין עלה משכן שלה, ותלמודו שגור בידו, וממעל לכוכבי הרים כסאו, עם אותם היושבים ראשונה במלכות׳