Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1887-01-01 · 1 (1887) · p. Seite 198

198 Kleinere Mittyeiknugen. In demselben Psalmen-Commentar, in welchem ibn Stanas citirt wird (s. oben Magazin, S. 32)*) finde ich zu 103,5:;-ופסרת המשביע בטוב עדיך אלרי אשבע באלכיר פאך כאט קאל המשביע בטוב פיך. ועלי מא פסרת עריו לבלום לגם פאה ובדלך פסרה אבן גקטליה ואצל הדא אלתפסיר פיה לרב הא" ז״ל ורלך לאן דבר רב שמואל הנגיד ז״ל אנה כאטבה ר' מצליח בן אלבצק נ״ע אנא חצר בין ידי רב הא" ז״ל וגרי אלכלאם פי המשביע בטוב עדיך ואנה אברג מסורה כתאב אלהאוי אלרי אלפה פאלפא (30) פיה עדיו לבלום ... ״Ich erklärte (in der Uebersetzung) המשביע בטוב עדיך, der deinen Mund mit dem Besten sättigte, gleichsam als hätte es (im Texte) geheißen המשביע בטוב פיך, und gleich wie ich übersetzte ״ (32,9) עריו לבלוםer zähmte seinen Mund"; ebenso erklärte es ibn Gikitilia. Der Urheber dieser Erklärung ist R. Haja, denn R. Samuel der Nagid erwähnt nach einer Mittheilung von R. Mazliach b. Albazak, daß Letzterer sich vor R. Haja befand, da kam die Rede auf המשביע בטוב עריך und nahm R. Haja den Entwurf vom בתאב אלהאוי, das er verfaßte, und stellte damit עדיו ובלום zusammen." (Die Fortsetzung auf dem nächsten Blatte fehlt). Eine ähnliche Stelle über Haja und Mazliach ist bereits aus ibn Aknin bekannt; vgl. zuletzt meine Studien u. Mittheilungen 111,49 Anm. 126); zur Sache selbst vgl. Abulwalid, Wörterbuch S. 506, Parchon u. Kimchi 8. v., ibn Esra zur Stelle. Jetzt wissen mir, »ver der Urheber jener angeführten Erklärung ist. vr. Harkavy. *) Dort Z. 19 muß cs אלרקי n. Z. 19 אלסריאנין heißen.