Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1887-01-01 · 1 (1887) · p. Seite 10

10 A. Epstein. . . . . בתיב זה הלשון אברהם אבלה בישולה (Apulien אבלי?) Er verstand Griechisch und Latein. Er erklärt Worte aus dem Arabischen (c. 78, Ms. 69b, und e. 80 Ms. 72b) welches er לשון ישמעאל nennt. C. 44 Ms. S. 43 מתרפקות על בעליהן מתחברות על בעליהן שבן ערבי קורין לחבר רפקא. Auch das Slavische benützt er. .פירונום בלשון כנען בבת c. 68 Ms. 658.1). Zu ריברטוס (c. 19) sagt er (Ms. 18b). וברומי קורץ לממונה דיברטוס (?דיבנטוס). In der Ed. fehlt dies, wird aber von אות אמת (zu Exvd.) S. 45b im Namen Raschi's citirt.. Ms. S. 45b. erzählt: רומום ורומילום ביום שנולדו מתה אמן וזימן להם רובין (?זאבין) והניקו אותם וגדלו ועמדו שני מלבים רומום בנה רומי ורומילוס בנה רימש. Der größte Theil seiner Uebersetzuugen ist italienisch. Es kommen auch französische Wörter vor. Die Sprache der Juden enthielt genwhulich auch Elemente fremder Idiome, welche von Einwanderern herrühren dürften. Ich glaube, daß der Verfasser auch seine Kenntniß der griechischen Sprache der Praxis zu verdanken hatte, denn das Griechische war in Süditalieu an manchen Orten Umgangssprache der Juden; s. Steinschneider, Donolv 8 7, An. 14. — Com. I. citirt: Talmud und Targuui jeruschalmi, Sifra, Sifre, Boraita des Samuel, Pirke R. Elieser, Abot di R. Natan, Sefer Jezira, Wajikra rabba, Midrasch Tehillim,Schirrabba,Pesiktarabba und diedesR.Kahana, Tanchuma häufig mit den Worten: ובן מפרש במדרש תנהומא, er citirt ferner: ברייתא רל״ב נתיבות (c. 89 Ende auch Ms. 162), und auch ברייתא דמ״ט מדות welche er ר יופי zuschreibt. (Ed. c. 83 S. 162b, Schorr 113). Zu c. 23 (S. 60a) hat Ed. בברייתא דרבי יוסי דל״ב מדות אבי יושב אהל ומקנה שהיו מקנין בסתר, הזרו להבעיס . . . . Dies ist verschrieben; es soll heißen: ברייתא רר״י רמ״ט מרות. Denn die andere Boraita nennt er ברייתא רל״ב נתיבות. Dann findet sich diese Stelle dort nicht. Jalkut Ende בראשית bringt dies und giebt keine Quelle an. שפרגי! ב^שין הנע! :aus dem Slavischeu שפרגין 0 Auch Aruch erklärt .מאקום