Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 8

8 מתי מאנת לענות מפני ותרו.' לאיתכנעא1) לענות בו פת׳ להכניע בו את בני2 3) האדם שזה שעשה הקב״ה שכל עמל האדם הבל כדי שיהו הבריות כנועים s) מפניו. וראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח מלטלנט בל״ע4). .15 [מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות] תחילת דבר5) הוא ואינו מחובר למעלה וזה פתר' לפי שהסכלות גורם לסכל6) שעושה דבר מעוות שלא יוכל לתקון אחריו וסכלות גורם לו חסרון שלא יוכל עור להתעות 7) וכשאני רואה שהסבל עושה דבר שאינו יכול לתקנו 8) למלאותו עוד ראיתי אני ולקחתי מוסר. .16 [ודברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני] מלך [על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת] פת' ובחרתי אני הרבה חכמה ורעת כמו השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה9) שפתר׳ בכל מקום אשר תבחר אף כאן ולבי ראה הרבה חכמה ודעת פת' בחר הרבה חכמה ודעת10). 17. [ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות וסכלות] לרעת מה גורם לסכל סכלותו כדי להיזהר שלא נעשה11) דבר מתוך סכלותו12) שלא אוכל13) לתקן ושלא אחסר14) דבר מתוך איולתי שלא אוכל למלאותו לפיכך בחרתי בחכמה ואתרחק מן הסיכלות ואם תאמר לאחר שכל כך היא שבחה שלחכמה שמשמרת את בעליה שלא יבוא לידי עיוות15) ») 2. M. 10, 3. 2) נני fehlt bei H. 3) H. נכנעים. Diese Lesart ist die richtigere, da das Cal von כנע nicht gebräuchlich ist. 4) fehlt bei H-, der zu V. 14 hat: [והנה הכל הב?1] לפי שהייתי אני מלך יכול אני לומר שהבל הב?*. 5) H. דיבור. 6) H. .לאדם י) H. המנות*? wie nothwendig auch hier zu lesen ist. 8) ויחסר מתוך שטותו דבר שאינו יבול למ?*אותו עוד muß auch i. Ms. 104 als Umschreibung des zweiten Verstheils gelesen werden. 9) 5. Mos. 12, 13. 10) Von אף כאן bis V. 17, fehlt bei H., ist wohl auch Glosse des Abschreibers. ") H. אעשה. 12) H. סבלות. 13) *?יוב H. u) H. תחסר. Die Lesart אעשה und סבלות oder סבלות׳ ist vorzuziehen. Vgl. nachher אחסר und איולתי. 1b) H. עניות. In Anlehnung an den Bibeltext ist עיוות richtiger.