Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 24

24 שעה ושעה עמל להוסיף ואיגו אוהב המון רב לקנות עבדים הרבה ובגי בית הרבה ויש לך אדם שאוהב המון רב בעברים ושפחות ובגי בית אע״פ שאין לו תבואה במה לפרנס ושניהם הבל זה שכנס כסף וזהב הרבה ועדיין לא ישבע כסף הבל הוא שאינו שבע במה שכנס כבר שדיי לו אפילו במקצתו וזה שאוהב המון רב ואין לו תבואה במה לפרנס נם זה הבל. .10 [ברבות הטובה רבו אוכליה] פתר, ברבות הטובה לאדם ראוי היה *) וכבוד לאדם שירבו אוכליה כגון עברים ושפחות ובני בית ושיהיו עניים מתפרנסים ממנו אבל כשאדם כונס נכסים הרבה ואין לו הנאה מהן ולא לאחרים [מה כשרון לבעליה כי אם ראות עיניו]. .11 [מתוקה שנת העובד אם מעט אם הרבה יאכל] פת' נוח לו לזה שלא כנם אוצרות כסף וזהב מימיו ועובר אדמתו כדי פרנסת אנשי ביתו מזה שכנם כסף וזהב הרבה שזה שעובד אדמתו יגע היום 2) בעבודת אדמתו כשיבוא 3) מן השרה בערב מתוקה תהיה שנתו בין מעט בין הרבה יאכל וזה עשיר ששבע בנכסים ממון שכנס איננו מניח לו לישן אלא דואג עליו ביום ובלילה ובן שנינו במשנה 4) מרבה נכסים מרבה דאגה. .12 [יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו] כיצר ארם קובץ ממון הרבה ולא שבע ממנו מימיו ומחר או מלכות נוטלו או ליסטים מקפחים אותו או אש שורפחו או ספינתו טובעת בים כמו שמפרש. .13 [ואבד העושר ההוא בעיגיין רע] נמצא שלרעתו היה שמור אצלו כמה שנים ונגזלה שנתו עליו וסוף אבד וגם לזרעו אחריו אינו מניחו שכבר אבד כמו שמפרש [והוליד בן ואין בידו מאומה] 5). .14 [כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא] פת' באשר בא [ומאומה לא ישא בעמלו] כרי [שיולך בידו] מקצת מעמלו שעמל בחייו ומאחר שכן שאין אדם יכול ליהנות מכל נכסיו בעולם שהוא הולך בו "). .17 [הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות וגומר כי הוא חלקו] YW שין אד בלע״ז מכל מה שכנם אין לו חלק בו כי אם מה שאכל ושתה ושמח. .18 [גם כל האדם אשר נתן לו ה^הים עושר ונכסים והשליטו זה מחת אלהים היא]. .19 [כי לא הרבה 0 Vielleicht ließe sich statt היד besser היא lesen. *) Lies ביום (entsprechend בערב). 3) Lies .וכשיבוא ף Abot 2. 8. 5) Zu Vers 12 und 13 vgl. RSBM. 0) Eine Erklärung Kara's zu Vers 15 und 16 fehlt in der Handschrift.