Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 26

26 מי שיש בו מירה זו גם זה הבל ורעות רוח. .10 [מה שהיה ככר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם] בכל עיגיין שהגהיו. אדם את עצמו לשבח כמו 4) איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד והשליטו לאכול ממנו ולשאת את חלקו ולשמוח בעמלו כבר דבר זה אי איסשר ליבטל שכבר נקרא שמו ונודע לכל שהוא ארם חשוב ולפי ש[לא יוכל לרון עם שתקיף ממנו] הוא מלאך המות יעשה דבר בעוד שהוא בחיים שיהו הבריות מזכירין אותו לשבח. .11 [כי יש דברים הרבה מרבים הבל] יש דברים הרבה שארם יגע בהן וסוף שמרבים הבל ואין בהן יתרון לאדם הוא אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים ולא ישליטנו האלהים וגו/2) .12 [כי מי יורע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו] זהו מעשה הטוב שבכולם [יעשם כצל] יחשב ימי־ ושנותיו כאילו הם כצל עובר שיחשב בעצמו ויאמר הואיל וימיי ושנות" בורחים כצל עובר אם לא עכשו אהנה מנכסי׳ מחר אותו האיש 8) מת ואחרים אוכלים את נכסיו [כי 4) מי יגיד לארם מה יהיה אחריו תחת השמש]. VII. .1 [טוב שם משמן טוב] לפי ששמן טוב אם אין ארם נוגע בו וסך בו אין לו הגאה שלכלום ושם טוב אפילו אין אתה נוגע באדם שיש לו שם טוב אתה 5) נהנה ממנו [ויום המוות מיום היוולדו] 0 S. V. 2. 2) Vgl. V- 2, der mich der Erklärung des N. Jos. Kam eben durch V- 10 und 11 illnstrirt wird. ") Ich. Euphemistisch dgl. zu 3. 1-1. Vgl. ההוא גברא oft ich oder fall z. B. ההוא גברא בעל דבביה דההוא גברא היא jener Mann da (du) ist der Feind non diesem Mann (mir). Gitlin 33 b. Vgl. auch Delitzsch zu Hiob XIII. 28 und Ges. 23 § 137 A 3. 0 Text אשר. s) Da der Träger des guten Namens derjenige ist, dem eben der Vortheil des guten Namens zu gute kommen soll, so ist hier אהה, welches sich nach der Construktion auf die Person bezieht, die dem Träger des guten Namens gegeniibcrsteht, logisch falsch. Gleichwohl möchte ich da« אהה nicht streichen, so daß der Träger des guten Namens im Nachsatze Subjekt wurde, da der Gcdankenfehler ans der Analogie mit dem guten Oel zu erklären ist. ״Gutes Oel muß berührt werden und der Berührende zieht Nutzen; guter Namen bringt für einen Fremden, der ihn berühren könnte, auch ohne Berührung Stutzen."