Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 44

44 שאמר לעשותו ואם במעשה שליומו אינו יודע מה ילד יום על אחח כמה וכמה [מה שיהיה1) אחריו מי יגיד לו]. .15 [עמל הכסילים תייגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר] הכסיל שלא ידע ללכת אל עיר ואינו שואל לבריות איזו דרך ישרה ללכת אל עיר אלא בורר לו דרך מעצמו ודרך שהוא בורר לא זה הדרך ולא זו העיר וכל מה שהוא הולך יותר ויותר מתייגע הוא יותר ויותר כך כל אדם שאינו יודע מה לעשות בדבר ואינו נועץ בחכם ממנו אלא בורר עצה מלבו סוף שעצתו מייגעתו. .16 [אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו] שכשהמלך נער הוא אוכל בבקר כמשפט כל נער וכשהוא אוכל בבקר גם שריו אוכלים עמו וכשהם אוכלים ושכיעים ומשתכרים אינן יכולין לעשות בצרכי המלכות ולשפוט את העם. .17 [אשרך ארץ שמלכך בן חורין] פת' אשרך ארץ שמלכך נוהג דרך חירות ודרך שרים שעד לא2) יאכל עוסק בגבורה להעמיד מלכותו לבטח וכן [שריך בעת יאכלו בגבורה] שפושט בכל אוייביו ומביא שלל ואוכל [ולא בשתי] פת' ולא כמלך נער שאינו עוסק כי אם באכילה ושתייה ולא בגבורה ומתוך כך אוייביו מתגברים עליו ושמים ארצו לשמה אבל מלך שעוסק בגבורה בכל בקר ער שלא יאכל משקיט את ארצו. .18. [בעצלתים ימך המקרה] מי שיודע לקרות את ביתו ואינו מקרה אותו מתוך עצלות סופו נעשה מך שכל מי שמתעצל במלאכתו סופו בא לידי עוני וכן [בשפלות ידים ידלוף הבית]. .19 [לשחוק עושים לחם] פח׳ לצורך שחוק ולצורך שמחה עושים סעודה לחם קרוי סעודה כמו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם3) וכן בלשצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף4) וכן [יין ישמח חיים והכסף יענה את הכל] אי איפשר לעשות סעודה אלא למי שיש כסף אצלו [והכסף יענה] כמו אענה את השמים והשמים יענו את הארץ והארץ תענה את הרגן ואת התירוש ואת 1) Text ואשר יחיד, מאחריו. 2) Lies wie weiter unten שלא. — Die Worte ודרך שריח geben keinen rechten Sinn. Denn die Uebersetzung: ״Heil dem Lande, dessen König sich wie ein Freier und ein Fürst benimmt" geht nicht an. Die Fürsten richten sich, wie die Erklärung zu Vers 16 zeigt, nach dem Verhalten des Königs; vielleicht ist deshalb hier וכן דרך שריח zu lesen, wenn man דרך שריח nicht ganz streichen will. 3) 1 S. 20, 27. Vgl. Raschi. 4) Dan. 5, 1. בלשאצר. Das folgende וכן bezieht sich zurück auf den Anfang der Erklärung dieses Verses. Im Text steht ויין. Vgl. לחח in Hiob 42, 11 und Delitzsch z. St.