Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 45

45 היצהר!) וכי איפשר כשבני ארם שמיחים במשחה היין שפעמים לא יהיו מוציאים גניי2) על הכריות מתוך שכרות היין לכך אני מזהירן־ לא תרבר דבר מתוך שכרותך שיבא לך רעה ולא תאמר שלא תרבר דבר בפני הקרואים לסעודה שיעידו בך השומעים3) אלא .20 [גם במרעך מלך אל תקלל] פת׳ בינך לבין עצמך [ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר] שתאמר אין שומע בדבר [כי עוף השמים יוליך את הכל]4) אי איפשר לו שלא להישמע ואם תאמר אם אני מקלל את העשיר מה איפכת לי לכך נאמר למעלה והכסף יענה את הכל הכל צריכים לעשיר גם אתה אי איפשר לך שלא תצטרך לו. XI. .1 [שלח לחמך על פגי המים כי ברוב הימים תמצאנו] פת׳ זרע זרעך במקום מוצא מים שאפילו אם תהיה תבואה של אחרים לוקה כל ימות השנה בעצירת מטר אחה בשנת בצורת לא תדאג לפי שזרעת זריעתך על פני המים וברוב הימים הם ימי הקציר תמצא שזריע שזרעח עשתה פירות. .2 [תן חלק לשבעה וגם לשמונה] חלק נכסיך לכמה שותפים שלא יהא ממונך כנוס במקום אחד [כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ] ואם יהיה כגום במקום אחד שמא על אוחו מקום נגזרה גזירה ויהיה אבוד עמהם לפיכך חלקיהו לשבעה ולשמוגה שותפים. (5.ער כאן מצאתי מפירוש ר' יוסף קרא ע״ה 1) Hos. 2, 23 und 24. Statt השטים! lies והם. 2) גנאי. 3) Sinn: ״Wende nicht ein, daß du allerdings nur vor denen, die da hören und Zeugniß ablegen können, nichts sagen willst, vielmehr hüte dich, auch wenn du allein bist u. s. w." 4) Text 1?הקו. B) Mit diesen Worten schließt der Commentar in der Handschrift. Sie enthält zum Rest des B. Kohelet die Erklärungen Raschis. «