Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 246

246 R. Josef Kara. fluß der Pausa, l) weiß, daß das Perfectum sowohl, als auch das Jmperfectum präsentische Bedeutung haben können, 2) er beachtet das N der Fraget) weist darauf hin, daß manche Worte eine privative Bedeutung annehmen 4) u. dgl. m. Der Parallelismus der Glieder ist ihm nicht fremd;5) er deutet die שמעותיו על ידי אחרים»: Zu אל יחף Hiob 3. 6 gießt er die Regel: nun» p *האותיות ב׳ג׳ד ב׳פ׳ת׳ בסוף תיבה בגזירת פעל שלה ה'[־ל׳'ה] שהן דגושות ומנקרות בחטן כמי וישב מן שבד., יפת אלהיס ויבך, וירד וכן ויחד׳ אבל א' איגד. יכולה ליגקד (Shva) בחטף מפגי חוזק קריאתה: Vgl. (#ef23 Z 75 A 3 6. Zu מנהט Hiob 11.' 20 -- מהם vgl. כולה□ כולם und merke ה״י הגכגסת בתיבה בעיגיין זה גהוגה (Segol) ליגקד בקמץ גדול. Zu Hiob 13. 17 •ואחותי אלף גכגסת בתיבה שלא לצורך כמו אתמול אזרוע. Zu Hiob 20. 18 יגע שם דבר כמו שבע ועל כן כולו בקמץ. Vgl. ferner Hiob 20. 10; 5. 5; 5. 7; 6. 7 und viele andere Stellen. Vgl. ferner die oben angeführte Erklärung Kara's zu 1 Kge. 8, 8 u. zu Hiob 5. 4 ףדכאו• דגש הוא ידוכאו ואם היה גקוד רפי משמע ידכאו אחרים וגוי. Daß er die Jntensivbedeutung des Hithpael kennt (Gesen23 S. 123) zeigt die Erklärung des 2 ויתנצלו Mos. 33, 5 משמע בעל כרחם. Leider ist die Stelle Hiob 11,17 in Kara vollständig corrumpirt, an der er gegen RSBM beweisen will, daß תעפה nicht von ןף; kommen könne (?), da es sonst תעופה heißen müßte, wie ׳תנופה ,תבואה ,תרומה ,תקומה ,תשובה von 2ש re. Ueber תעפה vgl. auch Delitzsch zu Hiob 11. 17. — Selbstredend finden sich bei .Kara manche Unrichtigkeiten z. B. ist ישל Hiob 27, 8, kein Hifil wie ויפן Ni. 15. 4 oder 2 ויזן Chron. 21, 11 sondern Cal vgl. Gesen23 S. 170 u. 172. Andere Beispiele s. Geiger, Parschandatha hebr. S. 29. *) Hiob 29, 10 רבקה גגקדת בקמץ קטן מפגי שהוא סוף פסוק Hiob 41. 15 דבקו Hiob 14, 9 נטע U. 0. 2) Hiob 7. 13 בי אמרתי דבר הווה הוא ebenso 18. 2 תכיגו und 10. 10 u. ö. 3) z. B. Hiob 4. 2 האנכי 4 .21 הנסה u. o 4) z. B. Hiob 14. 20 zu תתקפהו sagt er הרבה תיבות מציגו כיוצא בזה פת׳ כורת סעיפותיו אף כאן וגו׳ (Jes. X. 33) שמשמשים עיקר ועיקור מסעף פאורה ebenso zu Ni. 14. 9 וירדהו• אל-כפיו, wo er erklärt פת׳ ויגערהו אל כפיו שלי רדייה משמש ב׳ לשוגות ל׳ דביקה ומשמש ל׳ הפרשה und hinweist auf וירד על כריבים את הזהב 1 Kge. 6. 32 (was aber von רדר abzuleiten ist). — Andere Beispiele hat Geiger, Parschandatha S. 31. 3) כופל מילתו Hiob 3. 11, 25. — 4. 5, 9. — 9. 11 u. sehr oft.