Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 171

Der Machsor von Nürnberg. 171 mentar zu 43 $4 שושן עמק und N. 400, zur Sukkot-Keroba ארחץ בנקיון כפות Auf. u. A. m. Wir begegnen zuweilen denselben Citaten, wie in dem Rahit ^ובכל תוק, wo Raschi genannt wird (s. weiter). Meist wörtlich stimmt der Commentar zum Jozer des Thorafestes אשדי העם שלו ככה H.4 70 mit N. 495 überein. Doch findet sich in diesem Stücke in H.4 folgende Erklärung von Abraham b. Jekutiel, die in N. fehlt: פי׳ אהד ייצר סמוך המושל בייצר נקרא ייצר סמוך שייצרו סמוך לו ויכול למשול בו ומי שאינו מושל בייצרו ייצרו רחוק ממנו לפי שאינו יכול להגיעו ולמשול בו ודמיונו החכם עיניו בראשו פי' עיניו אצלך בעבור שהוא הכס עיניו אצלו ורואה הנולד אבל הכסיל בחשך הולך כי עיניו רחוקים ממנו .(27שני ועיני כסיל בקצה ארץ מפי ה״ר אברהם ב״ר יקותיאל IV. Cod. Hamburg 152, 154, Cod. München 346. (H.2, H.b, M.) Ein großer Theil des Nürnberger Machsor-Commentars ist in diesen drei Codices enthalten u. zw. der Art, daß zu vielen 27) Steinschneider bemerkt in seinem Cat. H. S. 60 bei Beschreibuttg dieses Codex: ״Der Commentar und die HS. gehören wohl zn den ältesten; außer Midrasch (Pesikta und dgl.) scheint fast kein Autor oder Werk angeführt (Abraham b. Jakob bei Zunz, Ritus 195)." Zunächst ist statt Abraham b. Jakob: Abraham b. Jekutiel zu lesen; es ist wohl derselbe, der im ערגת הבשם als Zeitgenosse des Abraham b. Asriel angeführt wird: ור׳ אברהם בר יקתיאל אמר לי (f. Perles S. 363). Da nun Abraham b. Asriel sein Werk um 1234 schrieb (Perles das.), so entstammt der in $.4 befindliche Commentar erst dem 13. Jahrhundert und gehört demnach nicht All den ältesten. An zwei Stellen wird Raschi citirt f. 12 b und 42 a. Das בך שמעתי מרש״י an letzterer Stelle, die weiter unten S. 182 angeführt werden sott, ist offenbar wörtlich einem anderen Commentar entnommen. F. 13 b wird die Geschichte des N. Amnon aus Mainz im Auszuge gegeben und k. 23 a eine Geschichte des Elchanan, des Sohnes Simon des Großen, erzählt, die wir an anderer Stelle behandeln wollen. Auch ein Werk wird citirt u. zw. das ספר מזלות von Donolo t'. 64b. (Dass, auch H? 6b). Der Verf. des Commentars war jedenfalls ein Deutscher, wie folgende Stellen beweisen: (5b) בל אלה גברא בזכות יעקב שהיה פינת ראש פי׳ איקץ1טיין; (6 a) 19);פי' לא חלד• לו ז* גבורטא אימא a) 36) וגעשה אזרח בורגער באשבגז b) בבחלילים שלמיין.