Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 170

170 Bernhard Ziemlich. III. Cod. Hamburg 155 (H.4). Der Commentar dieser Handschrift hat in vielen Nummern Gemeinsames mit N. Es scheint zuweilen, als hätten wir zwei Recensionen desselben Commentars vor uns oder als hätten zwei Commentatoren dieselben Quellen benützt; so in dem Com- (Mb. 25 b) כדי שיהא טט טט לבני כתפי פת פת לבני אפריקי ודודבר פשוט למבין Dieser Lehrer könnte dem Orte und der Zeit nach Isaak ha lab an in Prag gewesen sein (vgl. Zunz Z. G. S. 33). S i m o u b. Isaak. In dem Sulat אחשבה לדעת zu den Worten הודו לזכר קדשו מוחץ רהבים: א״ד שמעון ברי יצחק שרה של ים רהב שטו ועשה הפייט לשון רבים רהבים שיהא שר של פרעה ושר של ים כרכתי אתה הכית כחלל תרג׳ הוא פרעה דשיעיא (Mb. 25 a). Auch ein anonymer Pijuterklärer wird unter der Bezeichnung המפרש angeführt fol. 50b: ובאופן כבודו אות פי׳ המפרש כי למטה כמו כן ז׳ רקיעים ובכל אחד כסא וחיות ואופנים ומלאכים. Fol. 69 a wird eine Ansicht des Erklärers widerlegt: וטעה המפרש. Dieser מפרש hat in Böhmen gelebt (Elieser b. Natan? s. oben Anm. 10), denn fol. 56b wird von ihm eine böhmische Erklärung citirt: (Perles 373) ופי׳ המפרש בלשון כנען קנדסטבו. Doch ist nicht ausgeschlossen, daß hier der kundige Abschreiber referirt und unter מפרש den Autor des Werkes Abraham b. Asriel versteht, dessen Ansicht er in der zweiten von uns angeführten Stelle entgegentritt. Auch an einer anderen Stelle nimmt er zu einer mißbilligenden Aenßernng das Wort: ואני המעתיק לא נהירא לי (Mb. 30a). Vgl. oben Anm. 9 und 19. Mit Unrecht jedoch erblickt Kaufmann (S. 318) in den Worten: ופי׳ המפרש בלשון כנען קנדסטיבו ein Zeugniß des Abraham b. Asriel, ״daß in jener Zeit sogar das Machsor muß übersetzt oder erklärt gewesen sein." Diese Stelle besagt offenbar nichts weiter, als daß der Commentator (המפרש) das betreffende schwierige Wort (לאיפרכי) ins Böhmische übertragen hat. Indes;, was Kaufmann erweisen wollte, daß ״eben böhmisch die Umgangsspräche der Juden in Böhmen war," geht schon, wie er selbst bemerkt, aus den zahlreichen böhmischen Glossen hervor, deren Abraham b. Asriel sich bedient. Nur muß, wie wir glauben, angenommen werden, daß die Juden in Böhmen neben dem Böhmischen auch der deutschen Sprache mächtig gewesen. Den;: im ערגת הבשם finden sich auch, allerdings nur selten, Uebertragungen ins Deutsche. Den von Perles S. 374 Anm. 1 notirten zwei deutschen Locabeln haben wir aus dem I. Theile des Mb, noch folgende zwei hinzuzufüge-n: לפי שהחיות מרבעות את הכסא של מלכים ופי, [ש]טול 51) .כת׳ הר׳ אלעזר כי חיות גוף אחד להן ומרובעות הכסא בכסא a) בלשון אשכנז (Stuhl) (66 a) של מלכים לובשטול בלשון אשכנז.