Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 163

Das Machsor von Nürnberg. 163 H.< ---- Cod. Hamburg 155 M. -- Cod. München 346 Mb.--- Cod. Merzbacher N. -- Cominentar des Machsor Nürnberg. I. Cod. Hamburg 153 (H.1). Dieser Commentar wird von Zunz (Rit. 196) dem Elieser b. Na tan zugeschrieben. Thatsächlich nennt sich derselbe k. 18b an einer Stelle, die sich wörtlich auch im Raben f. 25a findet: אירע פה [במגינצא] מעשה בראש השנה שנת ת׳ת׳ק׳ה׳ (sic) . . . . ויחר אף מורי המי ר׳ אליקים .... ונתתי אני ר׳ אליעזר ב״ר נתן לב לרחש. Da der Commentar auch andere analoge Stellen 8) mit dem Raben enthält, so ist Zunz' Annahme wohl nicht zu bezweifeln 0). Aus diesem Commentar finden sich in N., und zum Theil auch in den anderen Handschriften, folgende Nummern: s) So die kontroverse, ob am Neujahrs- und Versöhnungsfeste והשיאנו zu sagen ist: הגאונים רבינו גרשום ב״ר יהודה וד׳ משלם ב״ר משה היו אומרים בראש השנה וביום הבפורים והשיאנו והגאון רביגו יצחק הלוי בטלו H.1 20. In der Parallelstelle des Raben 69 b ist statt רבינו יצהק ב״ר יהודה: רבינו גרשום ב״ר יהודה genannt, daher Napoport (Biographie Natans Anm. 37) den Meschullam b. Mose zum Zeitgenossen der Lehrer Naschi's macht. Die LA. ist jedoch, wie man sieht, nicht gesichert. 0) Doch sind nachweisbar fremde Zusätze in dem Commentar enthalten, die theils vom Abschreiber herrühren, theils andern Werken wörtlich entnommen sind. So liest man f. 39 a: ... שבך פירש המפרש גימטדיא אבל אני ה מ ע ת י ק מצאתי. f. 21 b heißt es: נשאל מאת גור אריה מפני.מה תוקעין במוצאי יום הבפורימ קודם שיבדיל בחונן הדעת . . . ומפי הרב רבי׳ יקר הלוי אמי לי. Die Bezeichnung גור אריה bezieht sich auf Jehuda von Paris (). Grätz Geschichte VI2, 366 und Kohn in Grätz Monatsschr. XXVII, 87), der im Jahre 1166 geboren wurde. Da aber Elieser b. Natan wahrscheinlich noch vor R. Tam (1171) in hohem Alter starb (s. Groß, Mtschr. XXXIV, 306), so kann er Jehuda aus Paris nicht citiren. Auch die Stelle I. 16 b: אף אני שאלתי לרבי נ ו יעקב בר יקר הל ו י זצ״ל ואמר לי (s. Steinschneider C. H. 59) kann Elieser b. Natan nicht gehören, da Jakob b. Jakar (Naschi's greiser Lehrer, s. Zunz' Raschi S. 315) im Jahre 1070 starb (s. Juchasin Absch. IV Ans. und Kore Hadoroth ed. Cassel 8a u. b), als Elieser b. Natan wohl noch nicht geboren war. 12*