Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 143

Abraham b. Asriel's MachsorcommenLar. 143 Ez. 3, 13: בקול נשקן בההזיקן. לשון קישקוש הוא שמקשקשות בכנפיהם ונשמע הקול במו שנשמע בעת שיעופו העופות ובאותו קול אומרות שירה בשתי כנפים שס ובשתים וסמיך ליה וקרא זה אל זה ואמר (Jes. 6, 2) יעופף (.3 .16). אע״פ שבשרפים כת׳ בולן שוין באשר בתבתי למעלה ולשון המתרג׳ ובשתים יעופף ובתרתין משמש ופי׳ הר׳ אלעזר היינו שירה. ונקראו בלי המלחמה (39, 9) צנות וסותרות וביוצא בהן כלי נשק ביחזקאל בהו אלו בצד אלו [I. מפני שמקשין שין [שמקשקשין ומשמיעין קול קול נשקן וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה תרג׳ קל גפי בירייתא שנשקן הד להד ויהי׳ (Dan. 5, 6) פיר׳ כמו וארכובותיה דא לדא נקשן בהיפוך אותיות אך רשב״ם בת׳ בי רגשות שי״ן משיקו׳ תחת נו״ן יסור נופל והרי הוא במו מנשיקות שהבנפים .(f. 99a) תכופות זו לזו ונושקות זו את זו Vgl. Mtsch 26, 369 f. Hos. 6. 27: (f. 86)פרשב״ם אלון הוא עץ קל ורבה להוליך הספינה Hos. 10,14: ד(י)הושע אך רשב״ם פי׳ [t. ...בל מבצריך אשר [יושר בל חוזק מבצריך נימי עמי תגרשון מבית תעניגיה רמיבה 9 ,2) כנפי יונה נחפה בכסף (14 ׳68 .ין). אך ר״תם) .(4. 196) פיר׳ נוצת כנפי יונה Hos. 14, 8: ולשון רש״בם זבח כיין לבנון ביין של גפנים הנטועות (f. 66d) בין עצי בשמים ולבונה שריהם קלוט בענבים Vgl. Mtsch. 26, 370 und Rosin p. 18 n. 2. Hos. 14, 9: אפרים מה לי עור לעצבים תרג׳ יאמרו בית ישראל מה לנו עור למפלח לטעוותא אנא במימרי אקבל צלותיה דישר׳. ורש״בם פי׳ אמ׳ הקב״ה מה לי לעצבי אפרים אם יטיבו וישובו אלי אענה אותו לקבל שוועתו ואשורנו בתשובתו ואני לו בברוש רענן שהוא עב בענפיו ומצל כן אהיה לו לסבך עליו מצרותיו וממנו פריך נמצא וטובתך. ולשון קוס לא יתכן. וזה לשון קוס אפרים יאמ׳ מה לי עוד ללבת אחר העצבים וישוב מע״ז אני אענהו ואשורנו אראה בעוניו אני נבפף להיות אוחז ירי בו .(ib.) כברוש הנבפף לארץ שאדם אוחז בענפיו Vgl. Mtsch. 26, 370.