Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 142

142 Abraham b. Asriel's Machsorcommentar. 3er. 2, 21: ויעקרו את מטע שורק. שמעתי מר׳ דוד מארץ יוון בי שורק מין ממין הגפן ופריו ארוך ולא עגול ויש בו גרעין קשה כאגוז ואינו מקבל הרבבה וזהו שבת׳ ואגבי ך] שורק כולו זרע אמת כלומ׳ שלא הייתם l. ]נטעתיו מתערבי׳ בגוים במו שורק שאינו מקבל הרכבה ואיך נהפכת לי סורי הגפן גבריה ובן נוטה לשון תרג׳ אשר קיימתיכון קרמי במיצב גפן דהמרא. ורש״בם פי׳ בי שורק נטיפ[.1 ע]ה הגעקרה ממקום (l. Mos. 49,11) שוריקה .(f. 84 c) [מטעה וגיטעה במקום [אחר Vgl. zu Jes. 5, 2 oben S. 136 u. Misch. 26, 368; 31, 363. Jer. 15, 8: למה באבי גצה אנוש ממרגועים כ״ה בירמיה למה באבי גצה ומבתי אנושה פי׳ אנושה חזקה ובן אנוש הצי ורש״בם פי׳ לשון בובר ותרג׳ (Job 34, 6) בלי פשע מבתי אנושה ומחתי תקפה. פ״א לשון חולי במו ויאנש 2) הילד רבת שבע. ממרגועים פי׳. Sam. 12, 15) מאין (Jer. 10, 6) מאין מרגועים במו מאין כמ׳ ה׳ פגות עוד אל המנחה דמלאכי (13 ,2). וכת׳ ביוצר את שם הגבבר ונאה לתהלותיו בפסוק מאין במ׳ יאתה. (Ez. 16, 41) פ״א מהיות לי מרגועים במו והשבתיך מזונה (2. Chr. 15, 16) שפי׳ מהיות זוגה. הסירה מגבירה .(1. 825) פי׳ מהיות גבירה Vgl. Misch. 26, 368. Ez. 1, 14: והחיות רצוא ושוב. לשון רש״בם רצוא לשון ריצה ולא לפי הד(י)קר[ו]ק אבל לשון נופל על הלשון רצוא אצל ושוב ששניהם לשון פעול במו מוצאיו ומובאיו דיהזקאל (11 ,43) שהיה רינו מבואיו בריעיו. ואני אומ׳ ,(f. 81 c) בי רצוא ע״פ הדקדוק נאמר כאשר כתבתי Vgl. Misch. 26, 369. Ez. l, 24: בבן אמולה כ״ה בתחלת יחזקאל בקול המולה בקול מהנה. ובירמיה (16 ,11) לקול המולה גדולה. למ״ד המולה נרגש כת׳ רשב״ם לא לשון מלל הוא אך יסוד המולה המל במו גדל גדולה עבר עבודה בבד כבודה אך המתרג׳ תירג׳ קול המולה קול מילוליהון דמורן ומברבן .(f. 99 d) קדם ריבוגהון בקל משירית מלאכי מרוט׳ Vgl. ib.