Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 137

Abraham b. Asriel's Machsorcommentar. 137 Jes. 26, 16: קול רחש צקוני ס׳ה בישעיה ה׳ בצר פקד־(נ)וך צקון לחש מוסרך למו. עושין הפייטנים נ׳ צקון מן היסוד ואינו בן אך עיקרו כאשר פי׳ ר׳ אברהם בי הס יסר שהוא במו ירד (Jud. 19,11.) וחסר י׳ במו היום רד מאד ולשון רש״בם בעת ׳סורים להם לחש תפלתם יוצק לפניך להושיעם צקון גזרה אחת היא שאין לה חבר וינון שבה יסוד ע״ב לשו׳ רש״בם. ועל דעת ר׳ אברהם עיקרו (f. 17 c)יצקו לחש בלומ׳ שפבו תפלתם על שמוסרו למו גזרה bedeutet hier wie im Comm. zu 5. Bios. 2, 4 die Wortform. Vgl. Rosiu p. 133 und 156. Jes. 29, 1: ורשב״ם פי׳ ארי של אל שהמזבח היה רחב בהזה אריאל ומה שפי׳ רש״בס אריאל מובה משגה הוא כי במידות מפו׳ כי אריאל היכל ומזבח ארבו ברחבו ומפו' .(f. 12 c) בסוף אשחר אל אל ועיין שם Jes. 32, 5: ובילי כליו] רעי׳ ולכילי לא I.J נבל וכלי. במו ובלי' באין יאמ' שוע דישעי' מנחם [פי׳] עניין מוימו׳ גם בלי יאמ׳ כאשר נאס׳ בישעיה ולבלי לא יאמר שוע. ורש״בם בת׳ לא ובלי (ib. 7) שמעתי על מה ננקד הראשון בלי והשני .(£ 86a) אם לא מפני כליו שלאחריו Vgl. Mtsch. 26, 367 und Mcnachem b. Saruk's מחברת ed. Filipowski p. 104 Nr. XII. Jes. 32, 11: הדיחני הארי ועיצם עצמי. נ״נ [־־נבובדנצר] נקרא 3) ובת׳ בירמיהer. 4, 7) ארי שס עלה ארי[ה] מסבכו (17 ,50) שה פזורה ישר׳ אריות הריהו הראשון אבלו סנחריב מלך אשור וזה האחרון עצמו נ״ג מלך בבל. פי׳ אבלו בדרך האוכלים שישאירו מעט בשר על העצמות בך סנחריב הגלה והשאיר ולא שרף בית אלהינו וזה האחרון עצמו אבל הנשאר על העצמות ולא נשארו רק העצמות ותרג׳ דין בתראה אסיפנין ובלשו׳ בנען אוקוסטיל (3, 3) [I. ע״ד הנאמר בחבקוק [בצפניה (okostil) שופטיה זאבי ערב לא גרמו לבוקר לא הניחו עצמות לבקר אך אבלו הבל ובישעיה פשוטה ועורה וחגורה על (oskosta) הלצים פי׳ ועורה בלשו׳ בנע׳ אוסקוסטא בלומ׳ לעמוד רק בשר בלי לבוש ולחגור רק על חלצים בלי לבוש ועיקר כלם לפשוט ולעור ולחגור בפי׳ קוס ולו היה ציווי לנקבות היה פשוטנה במו קומנה שמענה 1886. 111. 10