Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 134

184 Abraham b. Asriel's Machsorcommentar. מ׳ של היכל ובין ס שלפני פנים ואותה מחיצה קרויה ובן מוביה שס ויעש לו מבית (Soma 52a) דביר 1) ולשו׳ רשב״ם. Reg. 6, 16) לרביד לקדש הקדשים ויאריכו הבדים ארוכים היו הבדים עד שנראו בולטין בפרוכת שכנגד פתה הבית קרשי הקדשים מבפנים היו בולטים מן המקדש לצד הדביר לחוץ בי פתה בית קדשי הקדשים היה באמצע הכותל ומבפנים היתה פרכת פרוסה במלוא הלל הפתה מפגי כשפותה בהן את הפתח ליכנס בו ביוה״ב אשר לא יסתכל אדם בפנים בקדש הקדשים ע״ב רשבם וקש׳ על פרש״בם כי משמע בדברי׳ שפרבת אחת היית׳ לדביר ובפר׳ י״ג פרכות היו במקדש (Soma 54 a) הוציאו לו אמרי׳ ושתים בדביר ולאו פירכא היא דההוא דיומא במקדש שני (Baba b. 3a] כי לא היה אמה טרקסין כדאית׳ בב׳ בת׳ והוצרכו לעשות ב׳ פרכות אהת לצד היכל ואחת לצד פנים וביניהם כשיעור אמה טרקסין שבמקדש ראשון אבל במקדש ראשון שהית' מחיצת אמה טרקסין לא היתה רק פרכת אהת כנגד הפתח לצניעות ואין להשיב על פי׳ ר״ש ובן להיכל ולדביר ויעש בדביר שני כרובים .(f. 14c) 1) ויעש בדביר ויעש בצר הדביר Reg. 6, 23) Vgl. R. S. b. M. zu 2. Mos. 30, 6 und Geiger in Ozar Nechmad 4, 99 f. 2. Reg. 13, 23: להין אבות ועוללם. מאד יש לתמוה על הפייט שעשה ועוללם כי בכל המקרא עולל ועוללים הם עתיקי (Sob 16, 15)משדים בלא בינה מענין ועוללתי בעפר קרני שהוא ענין לכלוך ופי׳ לכלכת׳ בעפר הודי ווהורי. ועל שם הלכלוך ניקראו תינוקות עוללים ועל בן אין הין ותפלה לעוללים כמו ליונקים. ונכון לומ׳ בפיוט בני אבות חילולם ופי׳ חילולם של בני אבות העולם. להין אבות לפי הדקדוק לא יתכן הין מגזרת תחנה אך מגיזרת ויחן ה׳ אותם וירחמם ועל דעת רש״בם שעשה מעלומי ע׳ פעל. והמדקדק הגדול עשה ויהן מן הכפולים על כן נכון לומ׳ לשיר אבות ועילום [ועולם.)] פי׳ לשיר אבות ובנים והאמת [והאומר.)] לחין אינו טועה כי נאמ׳ באיוב (41,4) ודבר גבורות וחין ערכו והוא מעלומי ע׳ פעל בי הוא ע״מ שיר ריב דין ולשון