Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 31

Sprüche Salomo's. 31 zur Gottesfurcht und Weisheit ermahnend, als Lohn seines Gehorsams sichere Ruhe, sowie hinwieder als Strafe seines Widerstrebens Schrecken und Vernichtung in Aussicht stellt, so erkennen wir hierin dieselbe Stimme, die Jahrhunderte lang durch den Mund der Propheten zur israelitischen Gemeinde gesprochen, das Vorhandensein ähnlicher Laster, wie sie es zur Zeit jener Gottesmänner gewesen waren.31) Wenn wir ferner im Buche der Sprüche zum erstenmal jener gottentfremdeten Menschenklasse begegnen, jenen ״Lezim"-Kreisen, die in ihrer Gottes- und Religionsleugnung jeder Zurecht- Weisung spotteten — wird man da nicht unwillkürlich an jene Zeit der Propheten erinnert, in der die Großen und Vornehmen in Juda es den ״Trunkenbolden Ephrajims" gleichzuthnn suchten, indem sie bei üppigen Gastmählern alle Furcht Gottes abschüttelteu und der Spott- und Tadelsucht fröhnten?") Wenn wieder unter dem Bilde der Ehebrecherin, »>) Midrasch Mischle und Jalk. zu Spr. 1,20—23.יען קראתי ותמאנו _ זה ירמיה שהיה קורא בירושלים לעשות תשובה ולא היו מאמינים לו. נטיתי ידי — זה הקב״ה שהיחד. ידו פשוטה כמה שנים שיהזרו בתשובה. ואין מקשיב. _ וימאנו להקשיב הושע י״ד. תשובו לתוכחתי — אם תשובו. אביעה לכם רוחי — ע״י יחזקאל. ותפרעו כל עצתי — עצת משה . . ותוכחתי לא אביתם — שהיו מבזים ומלעיגים על תוכחת ירמיהו. אמר להם ירמיהו עתיד לבוא יום שאלעג ואשחק עליכם. תחת כי שנאו דעת — אמר הקב״ה ע״י נביאים שובו שובו מדרכיכם הרעים עכשיו יאכלו מפרי דרכם שנאמר ויאכלו מפרי דרכם אבל מי ששומע לדברי תורה אני משיבו בהשקט ובבטחה שנאמר ושומע לי ישכון בטח ושאנן. Wiewohl die ganze lange Ausführung des Midrasch nur als homiletische Gedankenverknüpfung gelten kann, glauben wir, in den beständigen Hinweisen von den Sätzen unseres Capitels der Sprüche aus auf die gleichartigen der Propheten eine bewußte historischexeget. Absicht erkennen zu dürfen. In ähnlicher Weise schließen auch Krochmal (Kerem Chemed, V, 69) und Fürst (der Kanon S. 47) aus den haggadischen Beziehungen, in denen der Midrasch die letzten sechs Kapitel des Secharja vornehmlich mit den Ereignissen in den Zeiten der Makkabäer und der Griechenperiode auslegt, was sie bei den vorhergehenden Capiteln nicht thun, daß die Rabbinen, ohne es deutlich auszusprechen, Secharja I von Secharja II geschieden haben müssen. 32) Vgl. Kimchi zu Jes. 28, 7, Hos. 7, 5. Unsere Ausführung