Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 12

מוסר הרופאים 12 ומתמהמה רק בחולאים החדים המתעוררים (יהיה) מחיר לחשוב כסרעפו ויפעל כי ירחקוהו. 5) כשתביט ספרי הרופאים הקדמונים תמצא בהם ענינים תסתכן הבנתם ואחרים יקשו אצליך עד אשר תעלה על דעתך הכחשתם, ואין לך רשות לדבר ולחלוק עליהם לרוב חזקת האנשים ההם בעיני האדם, ואלו היית בחייהם היית משיב עליהם ונושא ונותן עמהם בענינים ההם ועתה תצטרך להטריח את עצמך ולבקש להם מיני פירושים, או לשנות מהנוסחאות, עד אשר פעמים רבות יתישב בדעתך שום ענין מהמאמרים, ההם אשר לא היה מכונת המחבר אותם, ואולי המחבר מן האפשר, להיות שלא דבר נכונה, כי אין אדם אשר לא יחטא. והספרים אשר יקרך בהם זה המקרה יותר הם המחוברים והנאמרים מבלי שום טענה ומופת רק הלכות פסוקות כספרי אבוקרט. 6) טוב שברופאים הוא המתעסק וקורא ושונה ברבוי ספרי הרופאים הקדמונים אף כי בספרי אדון הרופאים גלינום אשר דבר בארוכה ומשתדל ומחריץ ברפואות החולאים תמיד, ועל כן טעו אומרים: אל תלך אל הרופא כי אם אל המנסה, כי הסכל לא ידע מה שינסה וימית אלף טרם רפאו אחד, ואם יאמר השענו עלי שאני נסיתי אל תשמע בקולו כי החיים קצרים מאד מלנסות הכרת חולי אחד, או טבע עשב, וע״כ יש להתעסק במה שנסו הקדמונים באלפי השנים העוברים אשר ברוב נדבות לבם וחמלתם עלינו כתבו וקיימו אלינו כל מה שנסו. 7) אלו היתד, ידיעת הרופא וחכמתו נראית וגלויה במראית פניו וכתבניתו לא היו טועים רוב בני האדם בהכרתם ובהשגת שיעור רעותם כאשר הם ואמנם רוב עמי הארץ אל יביטו בכחינתם כי אם לרוב מילולם ודיבורם ושבהם את עצמם וגודל גולמם וכרסם וזקנם ולכן אמר כי הסכל יראה לעינים והמשכיל יראה ללבב. 8) כל אשר יבוא הרופא מארץ רחוקה וידבר בלשון נכרי בלתי מובן יחשבוהו המון העם למשכיל ויקבצו אליו ויתיעצו ממנו. 9) מפשעי האדמה הזאת וחטאיה ילוו אליה כל בער וסכל ויקראו בשמה ואין בידם מוחה עם היות כל עניניה סתומים ועמוקים וקשים מאד אצל המבינים והמשכילים. 10) רוב הרופאים הסבלים פעמים יועילוך כי יפסידו וישחתו (?) הם וישאלו ממך לתקן את מה שעותו. 11) אין הרופא פועל את הרפואה כי אם מכין ומסקל את המסילה עד אשר יפעל הטבע, כי הוא הפועל. 12) ברוב החולאים הארוכים ישתבשו בני האדם ויתיאשו מרפואתם ויאמרו כי אין יכולת ברופא לרפאתם להיות הרפוי אצלם