Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 14

מוסר הרופאים 14 25) אל תשען בריפוייך בסמים הפועלים על דרך הסגולה כי רובם שטות ושטי כזב. 16) אל תמהר לרפאת החולאים הקלים בשינוי מזג או בהרקה כי לרובם יספיק הטבע לבדו עם עור הנהגה טובה. 27) ממדות הרופא היותו מסתפק בהנהגתו במאכלים הטובים מעטי השיעור לא זולל ולא שכור וגם מכלמתו ובשתו היותו חולה בחולי ארוך פן יאמרו עמי הארץ מי שאינו מרפא את עצמו איך ירפא את אחרים. 28) בלום פיך מלנדבא (צ״ל מלהנבא) ולגזור גזירות. ורוב דבריך יהיו בתנאי. 29) אל תתן את פיך לחטוא בדבר קרה לשום רופא כי אין לך אדם שאין לו שעה רק מעשיך ישבחוך ואל תתכבד בקלון זולתך. 30) השתדל בביקור חולה האביונים ועניי עם וברפויים כי אין לך צדקה גדולה מזו. 31) תבטיח אל החולה ותבשרהו בשלותו ואם אתה לא תהיה בטוח בו כי בזה תחזק את טבעו. 32) אל תבטח כרוכלים ופועלי הסמים המורכבים כי פעמים יחסרו ליוקר דמיו או ישימותו ישן חלוש הכח ויפסידו את פעולתך ולכן תמעיט ברפואתך מן הסמים המורכבים אשר ימכרו. 33) יש חולאים אשר רפויים הוא במגעך החולה מהתנהג כמעשים הרעים אשר יפעל בלבד ויבקשו מן הרופא תמיד שיפעל ואם לא יעשה יחשבהו לחסרון בו. 34) (כאן מסר מה ששייך לסימן זה). 35) אין השתן מראה כי אם על עניני הכבד בלבד, ושבילי השתן וזה בהיותו נדון בכל תנאיו ויבקשו רוב סכלי בני דורנו לנביא עליהם על בלתי ראות החולה ולומר אי זה חולי חלה, ואם ימות, ואם יחיה ויתר מכליות. 36) מיתרון חובת הרופא בואו (בכ״י בואן) ראשונה אל החולה עת תוספת החולי ותכליתו לא עת המנוחה ורפיון החולי כי אז ישמחו בו וישכחו את פעולתו. 37) ברח לך רופא מהשתדל ברפוי החולאים הקשים מאד כי לא יוכלון לרפאת או ילאו בעליהם מלטרוח או מהוצאת רכושם ויחשדו את רפואתך. 38) אם לא יהיה החולה סר אל משמעתך ואין עבדיו ואנשי ביתו עוסקים בעשות מצותך מהר גם לא יכבדוך כראוי אל תשתדל בריפוי.