Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 15

15 מוסר הרופאים 89) נקבה שכרך עם החולה בעת עועם החולי וחזקתו כי אחרי רפויו •ישכח את אשר עמלת בו. 40) כל אשר תרבה בשכר פעולתך ותיקר דמי רפוייך תכבד פעולתך בעיני האדם רק באנשים אשר תעשה עמהם חנם תקל מלאכתך בעיניהם. 41) לא יוכל הרופא לשום את מחשבתו ולעיין היטב בריפוי החולה חנם ורגליו בל יוליכוהו אל ביתו והריפוי לא יועיל. 42) אל תוסף בביקור החולה ואל תאריך לשבת עמו אם לא יצטרך לעסק ריפוי החולי כי הפנים החדשים הם המשמחים. 43) ביקור רוב חהולאים סבת בלבול דעת הרופא ושינוי מפעליו. 44) רוב הסכלים ישאלו את עצתך במה שתפעל בחולאים, בי אם תגיד להם אם יחיה החולה מן החולי ההוא או אם ימו-ת כי יאמרו בלבם בהיותם מתחכמים בעיניהם, אם יש לו לחיות, לא י יצטרך אל רופא, ואם המות נגזרה, לא יוכל הרופא למונעה, ולא ידעו הפתאים כי באמרו שיחיה, הוא על תנאי שיפעלו בו, וינהיגוהו כראוי. 45) רוב סכלי הרופאים ישתדלו בכל חולי להקיו ולהריק אף אם תהיה סבתו רקות ומעוט חמות ויראו אל המתיעצים מהם כי אלו היו הליחות ההן הנשארות בגופן היו מחניקות אותם ויציירו אותם להבהילם ולהפחירם כי הליחה הלבנה אשר בשטח הדם ההיא מוגלא וכי כלם מלאים עפוש ויצוו להקיזם שנית עד אשר ייבשו את כל לחיותיהם, ישיב אלהים את כל גמולם בראשם וייבש כחרם כחם ויהפוך לשדם בחרבוני קיץ סלה. 46) השתדל ברפואת השרים וקציני עם בי יועילוך מהונם וישבחוך תמיד ויאהבוך אחרי בריאותם ואמנם הפוחזים הפחותים ישנאוך אחרי שלותם, ובזכרם את השכר אשר לקחת מעמם כי כמו שער בנפשם כן הוא. 47) מנהג פשוט הוא וסכלות מפורסם כי יתחברו בני אדם ויבואו להקיז את דמם אף אם לא יצטרכו אליו ויגידו קצתם לקצתם כי יום פלוני טוב להקזה וכל המקיז בו יבטח מחולי כך ויתקבצו למאות בכית המקיז ואחרי שופכו את דמם ידרוש עליהם כדי שיקה מידם פרק אחד כי הוא רואה בדם שהם מוצרכים לשנות בהקזה וישובו הפתאים להקיז כבראשונה עד אשר יצוק מדמם (בכ״י מדמיו) על כליו והמלא יסיע. 48) גם יש סכלות מתפשט בהמון העם כי יחשובו את עצמם רופאים בקצת החולאים ויאמינו כי אין ראוי לבעל המורסא התיכונית לאכול דבר ולטעום אף כי המזונות הדקים מאד בחושבם כי המזון יסתום קנה הריאה וימנע את השעול עד אשר ׳מעירו (נ״ל ימעידו מלשון ולא מעדו קרסוליו) את הטבע ויחלישו כחו גם יאמינו כי אין