Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 16

16 מוסר הרופאים צריך להשקות שום משקה כחולי זה וקצתם ימנעו את הלחם מכל .בעלי קרחות וממה שראיתי במדינה זאת כי צוה רופא לשום אלחוקנא לחולה לרכך את טבעו, ובקומו לצאת עמה נתחלש ויפג לבו ותצא נפשו, ומן היום ההוא והלאה נמנעו כל אנשי העיר מלשום אלחוקנא לשום חולה בחושבם כי היא ממיתה כחרב וישימוה לחוק ואין הרופא רשאי בעשייתה שם, ויש ציורים ברפואות יחשבום צודקים •אמיתיים עם היותם שקר ברור, בחשבם כי אפרוחי התרנגולים קרים מנקיבותיהם, וכי החומץ להיות תולדתו מן היין אין ראוי לערבו במזונות החולה, גם יאמינו כי הנשים חמות מן האנשים, ושהעטוש גבול החולי, ובראותם כי בלכתם יחפים וכשיתקררו מבחוץ בקור האויר יתרכך בטנם בעבור הקור ובהרתעת החלקים הנימוקים אל תוך הגוף והמעים יחשבו כי כל המקררים ‘ משלשלים כפי חוזק קרירותם, וכאלה מהתלות רבות. 49) אין צורך לרופא המובהק לבחור את העתים אשר בהם יקיז או יריק ושאר פעולותיו כי הבחינה לריק והחולאים דוחקים. 50) ההתעסקות וההתעמלות הרב מתיש את כח הרופא וימנע את נפשו כי יחשוב תמיד וידאג על כל חולה ויקוד, את בריאותו ויתפלל בעדו כאשר יעשה לשארו הקרוב אליו. תם ספר מנהג הרופאים שבח לאל שומר פתאים: נכתב באבצר.