Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 19

19 פרוזדור לפעמים רחוקות לא נאמר ככותל שהוא עור. וכל הולך מישרים יבין כן מלשונו הצרופה מאד וקצובה כקנה המרה. 2. ) כל הכתוב כשער י״ב מהספר הזה מובא כספר חותם תכנית לר׳ אברהם בדרשי (חלק הקו״ף שער י״ג) אך בשם ההגיון לאבונצר אלפאראבי העתקת ר שלמה הרופא. וז״ל: זה לשק ההעתקה שהעתיק החכם הגדול הרופא המומחה ר שלמה י״א (ר״ת: ישמרהו אלהים והיה אפוא בימי ר׳ אברהם בדרשי] מן ההגיון שחבר אבונצר אלפאראבי, והוא השיב הספר ללשוננו להאיר עינינו, ברוך שהספיק בידו ללמוד וללמד להבין ולהורות. הפרק הרביעי, יאמר שדבר קודם דבר אחר על חמשה דרכים, אם בזמן, או בטבע, או בסדר ומדרגה, או בחשיבות ומעלה יתרון ושלמות, או כשהוא סבת מציאות הדבר. והקודם בזמן וכר והקודם בטבע וכד וכד עכ״ל. ושם ספר מלות ההגיון לא יזכי ולא יפקד. תה יוכיח למדי אשר גם בימי ד אברהם בדרשי לא היה ולא נברא עוד. 3. ) בספר רוח חן נמצאים דברים רבים הכתובים בספר הלזה ושטו לא נזכר עלימו. 4) ר׳ שמואל אבן חבק לא ידעהו, כי לא זכרהו בפירושו על המלות הזרות אשר בםד׳נ אצל המלות המפורשות גם בו שהן: סוג, מין, מבדיל, סגלה, מקרר., הצטרפות, טשכלות ראשונות, צורה, שם משותף» שם מסופק, שמות הבאים זוז אחר זה (הם המכונים בספר מלות ההגיון: שמות נרדפים). ור׳ שמואל הזה ראה את בית נכותהרמב״ם ואת כל אשר נמצא באוצרותיו. 5) גם כל מבארי המורד. לא ידעו אותו כאשר יוכיח באורם על מאמר: כי חומר האדם הקרוב הוא חוטר שאר בעלי חיים הקרוב הכתוב בפתיחת המורה. יעדן שם אפודי ושם טוב וקרשקש ומלות ההגיון (שער ט׳ ד״ה דמיון וה בחומר הנה זה ראובן חמרו הקרוב אברי הגוף). ובלי ספק דרשו היטב אחר כל ספרי הרמב״ם לבאר על פיהם את ספר המורה העמוק. 6) גם רב שם טוב פאלקירא לא ידעהו. כי לא זכרהו בספרו המבקש במקום אשר ירבר על ההגיון ועל הספרים שחברו בו, וספר המבקש נוסד בשנת הי אלפים כ״ד ככתוב בראשיתו וחבר אפוא ספר מלות ההגיון בזמן מאוחר מאד. 7) כרחק מזרח ממערב רחקה הקדמת ספר מלות ההגיין מכל הקדמות הרמכ׳ים לספריו. הן כלן מלאות להן דעה ומזטה. והקדמת הספר הוא נעורה מדעת ורקד. מטזמה. ומלבד זה הנה אין ראשיתה מתאמת עם אחריתה. כי בראשיתה כתוב: שאל שר אחד-לאיש עין במלאכת ההגיון עכ״ל. ולפ״ז לא שאל השר להרמב״ם רק לאיש אחר.