Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 20

פרוזדור 20 והרמנ״ם לא ראה. אסוא את השר ולא דבר עמו ולא שאלהו. ובאחריתה כתוב: ועתה אתחיל סביון מה שתכסוף עכ״ל. ותכסו ף בלשון נוכח טורה כי השר דבר עם הרטכ״ם פנים אל פנים. וכי מעטו שאל שאלתו. ולפי דעי כל המיחש הקדמה רקה ונלעגת לשון ומדברת תהפוכות כזאת להרמב״ם יבזהו ויחלל כבודו. על ההערה הזאת כתב לי הרב החכם הגדול, הביבליאגראף הנשגב, מו״ה משה שטיינשניידער מבערלין באגרתו מי״ד אייר שנת תרל״ו כדברים האלה: ספר מלות ההגיון הוא ספר קטן שחבר הרמב״ם בילדותו ואיננו ספר הגיון כי אם ספר על המלות עם פירוש על הענינים היותר נחוצים, וברוב כ״י מיוחס אל הרטכ״ם, ונמצא קצתו בלשון ערבי עוד היום בפאריז ובאוקספורד (עיין המגיד תיל״א, 46, תר״ב 62 152). ואין בו ענין שחדשו הרמב״ם מעצמו, וגם ר׳ משה אבן תבון המעתיקו (בט״ו כסלו בשנת ה״א ט״ו מספר מוטעה ו־םר מאד, כ״כ בכי״ מינכען 388) מייחסו אל הרטבים. ובספר ערבי שהיה אוהב נאמן של ר יוסף ן׳ עקנין (תלמידו של הרטבים). כתוב שרים חיבר (קצת) דברים מן ההגיון בהיותו בספרד, וע״ם העדות הזאת בטלו בל קושיותיך. וכאשר אתה רואה אני כותב בבלבול רוח ולא אוכל להעמיק בבל פרטי קושיותיך, אבל על הראשונה הנכבדת אומר בקצרה• שהר״ט במלות ההגיון לא דקדק כ״כ לומר: שאין אומדים לא רואה. רק אמר: שאין אומרים הכותל עוך וזה לא יאמר לגמרי• בי אין עור אלא מי שדרכו לראות אבל לא רואה יוכל לאמר גם על מי שאין דרכו לראות. עיין היטב שם בענין שלילת התארים• ומה שמצאת בשם אלפאראכי. גם לו איננו כי אם לאריסטו• ומאחר שאלפאיאבי קדם לרטבים ב״כ. למה יביא שם ספר: מלות ההגיון?.עכיה וידידי הרב החכם הגדול טו״ה רפאל קירכהיים כתב לי בשכבר הימים על ההערה הזאת כזה: כל מופתיך. כי החבור הזה איננו טהרמב״ם אינם כי אם השערות דקות. ואם יש עמהם ראיות מוחלטות על סתירות בין דברי הרב במורה ובין דברי בעל מלות ההגיון• אז נשפוט בצדק• כי מלאכת ההגיון הזאת היא מחכם אחר• אבל לפי דעתי דברי הרב בטורה עולים בסגנון אחד עם מלות ההגיון• כי יש הפרש בין תואר ההעדר כמו הכותל עור ובין שלילת הקנין• אשר להראות שנבין בשלילות אצל הבורא שלילה מוחלטת וכוללת לקח לדוגמא: הכותל לא רואה שהיא שלילה מוחלטת, לפי שאין דרכו שימצא בו, ולפי ששלילה כזאת אינה מדקדקת ע״ד ההגיון אמר הרב: לפעמים• ודע! כי כל דברי הרב במלות ההגיון לקוחים מספר הגיון לאריסטו אשר השתמש בהם, ותרגומם בלשון ערבי, וז״ל פרק י׳ מן המאמר במאמרות. ההפך מן הקנין או ההעדר לא יתואר בי אם בנושא אחר, כמו הראות והעורון לעין. וככלל אם הקנין