Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 21

21 פרוזדור יש לו מציאות בטבע יתואר הנושא באחד משניהם. בקנין או בהעדר, ולזה, בכל מקום שהקנין יש לו מציאות בטבע הנושא נקרא העדר אם לא נמצא בו מה שיש בטבעו להמצא בו ובזמן שיש בטבעו להמצא בו. ולכן לא יתואר בשם עור מה שאין לו עינים, רק במה שימצא בו מטבעו ומשולל טמנו עכ״ל. ואבן רש-׳ ר בם׳ מליצה לאריסטו בד,מאמר: בידיעה המישרת לאמות כתב בבאורו על המלות וכוי: ומהם מוסרים• והם אשר נשואם שם או פעל בלתי מגיע• כמו ראובן לא בריא, ושמעון לא רואה, ומזה הנה אפשר שלא יורגל בלשון הערבי• ומהם העדרים• והם אשר נשואם שם העדרי, או פעל העדרי, וההעדר בכלל הוא שיקשור הנושא במה שדרכו בו שימצא בו, כמו אמינו ראובן עור ושמעון חולה, וכה השמות הבלתי מגיעים בלשונות אשר ישתמשו בהם בת השמות ההעדרים שאמרנו לא רואה במדרגת אמרנו עור. ואמרנו לא חולה במדרגת בריא. ובעבור שלא היו אלה השמות בלשון הערבי היתר, מלת השלילה אצלם מהמלות המסופקות, לפי שהם פעם יחליטום וירצו בו ענין ההעדר, ופעם ירצו בו השלילה המוחלטת. וזהו אשר הכריח אנשי זאת המלאכה לדבר בשמות המוסרים, לפי שכאשר לא נשמר בהם ונניח בהם זאת ההנחה אפשר שנטעה ונקה מה שהוא בלתי מגיע על שהוא שלילה• ובהפך עכ״ל. אבל מה שרצה ר׳ הלל בחמדה גנוזה לשלול מן הכותל הראות מהיות נמצא הראות בסוג הנמצאות מתנגד לדברי אריסטו במקום המצוין, כי אמר: יש מיני בעלי חיים אשר נעדרה מטבעם ראיית העין, ולא נוכל לקראם בתואר עור עכ״ל. ואלה דברי ידידי החכם הנעלה טרה שזח״ה על ההערה הזאת באגרתו מד׳ תמוז תרל״ו: קראתי מה שכתבת להחכם נייבויער ע״ד מלות חניון. ולדעתי לא צרקת לשלול אותו מהרמב״ם. כי אמנם מעתיק הספר הנ״ל הוא ר׳ משה אבן תבון, והעתיקו בשנת ד,"א ט״ו, עיין ליטעראטור־ בלאטט של אריענט שנה י״א עמוד 302 ור״מ בן תבון כתב בסוף הספר כסי כ״י די רוסי סי׳ 458 כי לא היה לפניו רק ספר משובש וחסר. וכי הוא מהרמב״ם. ועיין מיש דערענכורג במ״ע לגייגער ח״א צד 424 כי חברו הרמב״ם בימי עלומיו ולא היה חשוב בעיניו וע״כ לא יזכירנו ולא רבו ממנו ההעתקות. ולפ״ז יתישבו כל תמיהותיך על ספר הנ״ל, ולא יקשה איד ימצא בו איזו סתירה לספר מו״נ עכ״ד. יקהו נא הקוראים החכמים מועד לברר וללבן ולצרף את הענין הזה. ולשפוט מישרים דברי ודברי החכמים הג״ל. ב) בשער א: בין שיהיה הספור שם או פועל או מלה או כלי* עכ״ל. כלל הוא ספור הכולל שם ופעל ומלה גם יחד. כמו ראובן העברי