Mannheim
Compact Memory

Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 24

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
Volume
11 (1884)
Issue
1 (1884)
Date
1884-01-01
Page
Seite 24 (sequence 190)
Language
German
Belongs to
journal issue
OCR quality
76% known words query
IRI
…/2572068-2572085-2572086--2195-2574341
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

פרוזדור 24 ואע״ם שלא יגזרהו ההיקש הוא מותר לעשותו מפני שהוא רפואה ונוהג מנהג שלשול וכר עכ״ל. יט) שם: וכל מה שתגיע ידיעתו באחד מאלו הדברים אמת, ואנשי ההגיון יקראו את המשפטים המגיעים באחד מאלו ג׳ (אות ג׳ הוא ט״ם. כי יש ד׳ דרכים כמבואר שם) הדרכים אמתיים עכ״ל. מאמר: ואנשי ההגיון וכר הוא כפל ללא צורך וללא מועיל. כ׳) שם: שטעה עמה או טעה בה או שקר בה במין ממיני ההקשים עכ״ל. מלות: עמה או טעה. הן ט״ם וצריך למהותן. ותחת: ממיני ההקשים. צ״ל: ממיני השקרים. כא) בשער טי: דמיון זה האדם וכר חמרו הוא החיות עכ״ל. צ״ל: המרו הוא חומר שאר בעלי חיים. ככתוב בפתיחת המורה: כי חומר האדם הקרוב הוא חומר שאר בעלי חיים הקרוב עכ״ל. ויעוץ פה למטה: הנה זה ראובן חמרו הקרוב אברי הגוף וכר. ואולי נכון לגרוס: הלחות. תתת החיות. ויעוץ הלאה: והחומר אשר הוא רחוק ממנו הלחות. כב) שם: והחומר אשר הוא רחוק ממנו הלחות וארבעה היסודות אשר מהם התהוו האברים עכ״ל. מלת: היסודות היא ט״ס וצריך למחותה. כי אך למטה שם ידבר מארבעת היסודות ודיל והחומר אשר הוא רחוק ממנו הוא המים והאויר והאש והארץ וכר ואלו הד׳ הם אשר נקראים יסודות עכ״ל. ותחת: וארבעה. צ״ל: הארבעה. והלחות הארבעה הם הדם, והלחה הלבנה, והמרה השחורה, והמרה האדומה, יעוץ ראש ספר תקון מדות הנפש לר׳ שלמה בן גבימל. כג) שם: וידוע כי שרש כל גשם הוא צמח האדמה עכ״ל. בלתי מובן לי היטב גם אחרי באור הרמבט״ן. ולי נראה לגרום: אשר מהם התהוו האברים. והחומר אשר הוא רחוק ממנו הוא המים. והאויר והאש והארץ אשר מחבורם יהיו כל הגשמים. ולזרות הלאה כל היתר. כד) בשער ": ור״ל כמו שחיה בתחלה. כי כל עצם לשון בעצמו הוא: כלומר כמו שהוא עכ״ל. מקום זה הוא הלאה אחרי מלות: האחד מהם והוא הראשון הוא עצם ולהבאור הזה רמז בסוף השער באמרו: ולא בארנו מהם זולת ענין מאמר העצם עכ״ל. וכונת: כמו שהיה בתחלה הוא: כמו שהיה למבראשונה טרם נלוו עליו המקרים. ונ״ל אשר חסר בארו, כי כאשר הוא עתה טעמו בריר הלמות. כה) שם: והענין הכולל אשר יכלול שני מינים או יותר וכד נקרא סוג עכ״ל. מלת: סוג לקוחה מדמאי (פ״ה, מ״ו): אפילו מאותו הסוג אפילו מאותו המין עכ״ל. ומכלים (פט״ז, י״ג): והסוגין הגדולין

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.